אז לפנינו הצעת החוק הכה מדוברת, זו המתכנה בתקשורת: "חוק דרעי 2 ". על זה הראשון, העלנו פוסט בזמנו (דרעי 1) ועסקינן היה בבג"צ על סבירות המינוי של אריה דרעי, לממשלת נתניהו הנוכחית.

אז ברור שהצעת החוק הזו, מנסה לעקוף את בג"צ במובן של כשירות וסבירות המינוי של שרים, סגני שרים, ועוד מעל כולם כמובן: אריה דרעי. ועוד בהצעת החוק, משהו אסטרטגי, הנוגע לפיקוח של הכנסת דווקא, על מינוי שרים וסגני שרים.

אבל, תחילה, כותרי הייחוס של הצעת החוק:

אז הצעת החוק, מתקנת סעיפים שונים בחוק יסוד: הממשלה. לענין דרעי, אנו נתמקד בסעיף 1 להצעת החוק עצמה, שבתורו מתקן את סעיף 6 לחוק יסוד: הממשלה.

ותחילה, נוסח היסוד של סעיף 6 לחוק יסוד: הממשלה ( כלומר, זה המתוקן, זה שבאים לתקן, דרך הצעת החוק):

(א) לא יתמנה לשר מי שאינו אזרח ישראלי ותושב ישראל.
(ב) לא יתמנה לשר מי שמכהן במשרה או בתפקיד המפורטים בסעיף 7 לחוק-יסוד: הכנסת, אלא אם כן חדל לכהן באותה משרה או באותו תפקיד עובר למינויו או במועד מוקדם יותר, כפי שייקבע בחוק.
(ג) (1) לא יתמנה לשר מי שהורשע בעבירה ונידון לעונש מאסר בפועל וביום מינויו טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר בפועל, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון;
(2) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לא יקבע כאמור בפסקה (1), אם קבע בית המשפט, לפי דין, כי יש עם העבירה שבה הורשע משום קלון.
(ד) לא יתמנה לשר מי שהוא בעל אזרחות שאינה ישראלית, אם דיני המדינה שהוא אזרח שלה מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה.
(ה) חבר הכנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו סמוך לפרישתו, לא יהיה לשר בתקופת כהונתה של אותה כנסת; הוראה זו לא תחול על התפלגות סיעה בתנאים שנקבעו בחוק; לענין סעיף קטן זה, "פרישה מסיעה" – כהגדרתה בסעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת.
(ו) לעניין סעיף זה –
"מאסר בפועל" – לרבות מאסר על-תנאי שהופעל;
"עבירה" – כל אחת מהעבירות שעליהן נידון לעונש של מאסר בפועל.

את הסעיף הזה, מתקנת (בין היתר) הצעת החוק, ואיך, נצטט התיקון הרלבנטי (מהצעת החוק כמובן):

כלומר, הצעת החוק, מתקנת את סעיף 6 היסודי המצוטט לעי"ל, וקובעת, עוד קריטריון כמצוטט למי שרוצה להיות שר: גיל 21 שנים. ועוד מתווסף לנו סעיף קטן: (ה1) כמצוטט, והסעיף הזה קובע כמצוטט (ומודגש בצהוב):

שבג"צ או בית משפט אחר, לא יוכלו להעביר ביקורת שיפוטית בנוגע למינוי שר, למעט, עצם קיום הוראות הסעיף עצמו המתקן. כלומר, נניח בג"צ יכול להידרש לנושא של הגיל (שזה ענין יותר טכני) אבל, לא יוכל להפעיל מה שנקרא "מבחני סבירות" כפי שהצגנו בפוסט מס' 1, שם בג"צ פסל את דרעי, בין היתר, בגין מבחני סבירות וכדומה.

אבל, אנו שוב באותו הקטש:

בג"צ מפעיל את סמכותו לכאורה, על סמך חוק יסוד: השפיטה. ועל פי חוק יסוד השפיטה, אלו העניינים שבהם עוסק בג"צ ( סעיף 15 (ד)(2) לחוק יסוד השפיטה). אז זוהי אותה רמה מבחינה היררכית. חוק יסוד נ' חוק יסוד. מי יקבע בכלל, שחוק יסוד הממשלה, הוא עדיף על פני חוק יסוד: השפיטה ? אי אפשר בכלל לקבוע דבר כזה.

זה מה שקורה עם חקיקות חפוזות או ממוקדות מטרה. לך תצא מדבר כזה עכשיו.