אז לפנינו בג"צ חשוב מאוד, מענין מאוד, בטח ובטח בימים טרופים אלו. עסקינן בעתירה של ארגונים שונים, הטוענים לניגוד עניינים בו מצויה היועמשי"ת, בקשר לעיסוקה והתערבותה בהליכי חקיקה הנוגעים לסו קולד, הרפורמה המשפטית וכדומה.

אבל, תחילה, כהרגלנו בקודש, כותריי היחוס של פסק הדין:

אז מה הם טוענים בעצם העותרים ככה בגדול:

שהיועמשי"ת בניגוד עניינים. אישי ומוסדי. למה זה ? מכיוון שהליכי החקיקה, נועדו לצמצם בסמכויותיה וכוחה של היועמשי"ת. זה ניגוד עניינים מוסדי. ואישי ? אם כך, היא רוצה לכאורה הם טוענים, להיות שופטת בעליון בעתיד, והרי הרכב הוועדה לבחירת שופטים שיעוצב בחקיקה חדשה, יכול להשפיע על סיכוייה למינוי כשופטת בעליון. נצטט:

עד כאן:

אלא שבית המשפט דחה זאת מכל וכל. היא לא בניגוד עניינים כלל. ואם היא שם אכן, היא צריכה להיות במצב, ולמרות שהיא לכאורה במצב, זוהי חובתה, לא להימנע מלעסוק בענין (הליכי החקיקה) זאת כאמור, אפילו אם היא בניגוד עניינים לכאורה (למתבונן מבחוץ). למה זה ? נצטט הנימוקים של בית המשפט:

עד כאן:

כלומר, שבענייננו, אין, לא ניגוד עניינים אישי. וגם לא מוסדי. האישי הוא תיאורטי בכלל מבחינת בית המשפט (מינוי עתידי ספקולטיבי) ואילו המוסדי, נוגע לליבת העיסוק של היועמשי"ת. לא מדובר בשני תחומים נפרדים ציבוריים שהיועמשי"ת צריכה לעסוק בהם, אלא שזה לב ליבה של עיסוקה של היועמשי"ת: חקיקה. התערבות בנושאי חקיקה. חיווי דיעה בנושאי חקיקה. אז זוהי חובתה בכלל. שום ניגוד עניינים ושום נעליים.

אבל, השופטים לא העלו עוד נימוק חשוב מאוד:

והנימוק הינו זה, שהיא משפטנית, שלב ליבו של עיסוקה, הינו: דאגה לשלטון החוק במדינה. ומה משמעות שלטון החוק ? בין היתר: שמי שהוא אמון על השלטת שלטון החוק, חייב לשבת בדין או לעסוק בדין או בענין, אחרת הרי, שלטון החוק יושם לצחוק. שלטון החוק אינו ערכאה טבעית או ישות טבעית. זהו עיקרון על מופשט וערטילאי. אז אם אנשי חוק, לא יכולים לשים עצמם, בנעלי שלטון החוק, אז מי יעשה זאת ? בנון ? נניח כך:

שתהא עתירה לבג"צ, על תנאי התעסוקה של השופטים אפילו. משכורתם וכדומה. אז השופטים בבג"צ לא יוכלו לשבת בדין? הרי כשופטים האמונים על השלטת שלטון החוק, הם חייבים להתעלות על שיקולים המזדקרים מניגוד עניינים. כך למשל:

ישנן עתירות, שבהם מוגש בג"צ על בג"צ. או עתירות, שבהן מוגש בג"צ, על החלטה או פסק דין של נשיא בית המשפט העליון. אז איך בדיוק ? לכאורה הבוס של שופט בעליון, הוא הנשיא. אז כיצד שופט בעליון ,יישב בעתירה כנגד הנשיא עצמו ? יישב ועוד איך ! שניהם כפופים לשלטון החוק. מעל הכל, לשלטון החוק.

רוצים המחשה ? בקשה, נדביק פה כותרי ייחוס של פסק דין מן הסוג הזה:

קולטים ? בג"צ שבו יושבים שופטי בג"צ מן הסתם. והעתירה נגד מי ? בית משפט עליון, ושופט בית משפט עליון ( דוד מינץ). עכשיו מה תגידו, השופטים בדין, לא יישבו, בגלל שזו עתירה נגד בית משפט עליון, ונגד שופט עליון אחר ? מגוחך…. ומי יישב שם ? שלטון החוק ? שלטון החוק הינו ערכאה מופשטת, לא טבעית, סימבולית וכדומה, חסרת פנים של ממש.

נ.ב: שכחנו כמובן. על פי התפיסות הציבוריות, השופט א.שטיין לעי"ל, הוא בימין (מינוי של איילת שקד). והוא כמובן, בראש אחד עם השניים האחרים (שהם עלק בשמאל- מרכז).

כלום לא צריך יותר, בשביל לשכנע את המשוכנע ביותר. וטוב שהשופטים בקייס, ענו וכתבו שפה אין פוליטיקה. עתירות כאלו מימין ומשמאל נדחות באותה המידה. הכל לגופו של ענין מקצועי. העתירות נוסחו בצורה פוגענית ורמזו על איפה ואיפה בטיפול בעתירות. שזוהי הבלות רוח פסיכית ממש.