אז לפנינו פסק דין מענין, בתביעת דיבה של סתיו שפיר נ' יאיר נתניהו. יצוין גם שיש כאן גם תביעת נגד של יאיר נגד שפיר ( גם כן על לשון הרע). מענין לציין, שהיא גם תבעה על הטרדה מינית (בעצם האמירות והקביעות לכאורה שלו כלפיה).

הפסק דין, אין בו איזה חדשנות ממשית (מבחינת לשון הרע). מה שמענין בו, זה ההטרדה המינית, ותופעה כללית מאוד מדהימה. אפשר להבין השנאה כמובן לנתניהו בתורת ראש ממשלה. זה טבעי. אבל, השנאה לבנו יאיר, לא נופלת מזו כלפי ראש הממשלה. משהו מטורף לגמרי. זה די מרתק מבחינה אינטלקטואלית.

היתרון של פסק דין, על פני חומרים אחרים בהקשר זה, הינה פשוטה. כל פסק דין בעיקרון, מבוסס על מערכת עובדות, שעברה פילטרים רצחניים. לבית משפט, לא מגיעים, בטח לא עוברים, דברים לא מבוססים. הפילטרים הנגזרים מדיני הראיות סדרי הדין וכדומה, איומים ממש. ולכן, בהבנת המציאות והסובב אותנו, חשוב מאוד להתבסס גם על פסקי דין.

אז כאן, אנו מקבלים חרך מסויים מבוסס היטב, למציאות סביבנו.

אז תחילה, כהרגלנו בקודש, כותרי הייחוס של פסק הדין:

טוב, לפני שניכנס לפסק הדין עצמו, קצת לטעום על קצה המזלג ממש, מן השנאה בציבורים רבים, כלפי יאיר נתניהו. ממש על קצה המזלג. עיתון הארץ, קצת תגובות. גם בהקשר של הפסק דין: התפיסה למשל של יאיר נתניהו, כאיזה בטלן פריבילג, שחי על חשבון הציבור. הנה, עיתון הארץ:

וקצת תגובות, ממש על קצה המזלג (מתוך 277 רק במאמר הזה):

אז ברור כשמש: פרזיט. חי על חשבון המדינה וכדומה. גם טיעון רווח ביותר בקרב ציבורים רבים, שהוא בכלל מנהל המדינה, על ידי השפעה על אביו וכדומה. לא נגמור פה, מעבר לדברים אחרים, הנוגעים למצבו הנפשי וכדומה.

אז תכל"ס:

ברקע מגיפת הקורונה, הוא (יאיר) צייץ על סתיו שפיר: חובבת פדופילים. קומוניסטית. צריכה להתחתן עם בעל ערבי ולהתאסלם. אין לה בעל קבוע. היא צריכה בעל ערבי קבוע וכדומה. מכוערת מבפנים. מבחוץ ועוד. בעוד היא גורסת שהוא בטלן שחי על חשבון המדינה, הרי היא חייבת למדינה 8 מליון ש"ח לטענתו.

היא כינתה אותו: רשע. בטלן. גזען, מטרידן, וכדומה ביטויים.

אז יש לנו, תביעה שלה כנגדו, ותביעת נגד שלו כנגדה. שניהם על לשון הרע. היא תבעה גם על הטרדה מינית. לא ניכנס אליה, ורק נציין, שהשופט דחה את תביעתה על הטרדה מינית.

השופט קיבל את תביעת סתיו שפיר. דחה את תביעת יאיר (שוב, בקשר ללשון הרע). למה זה, ככה בגדול מאוד, לא ניכנס להכל:

חוסר תום לב מצד יאיר. אם הענין קורונה. אם הענין טיעוני נגד על הכפשות שלה כלפיו, מה הקשר למסכת עובדתית מומצאת על ידו:

שהיא קומוניסטית. שהיא חובבת פדופילים. שהיא חייבת 8 מליון ש"ח (אם כבר זה המפלגה שלה, לא היא אישית). איזה בעל ערבי ? הוא ראה בזה עלבון כמובן (להתאסלם, ולמצוא בעל ערבי). אז אם היא כינתה אותו גזען, אז יש רלבנטיות. יש ביסוס מסויים. לא בגידופים שלו כלפיה אבל.

נצטט השופט קמעא:

עד כאן הציטוט:

אז ברור כשמש הדבר. יש זיקה עובדתית רלבנטית, בהכפשות של סתיו כנגד יאיר. גם אם זה מוגזם ופוגעני כשלעצמו. אבל, בין מה שהוא כתב, לבין מה שהיא, אין רלבנטיות: קומוניסטית. חובבת פדופילים. צריכה בעל ערבי ולהתאסלם. חייבת 8 מליון וכדומה.

לגבי בטלנותו הנטענת של יאיר (ועל חשבון המדינה כאמור) השופט מצא שזה רלבנטי ובעל גרעין עובדתי למעשה. נצטט:

עד כאן:

ולסיכום: התביעה של סתיו בגין הטרדה מינית מצד יאיר, נדחתה. התביעת נגד של יאיר נגד סתיו, נדחתה. מה שאושר ונפסק פיצוי בגינו, הינה תביעתה של סתיו נגד יאיר, בגין לשון הרע. סכום הפיצוי, 40 אלף שח'. נצטט:

עד כאן:

אז פסק הדין עושה רושם: הוגן, מבוסס, מנומק כדבעי. יאיר מבקש אגב להתלונן על השופט. חשוב לדעת: אין להתלונן על שופט בעיקרון. על התנהגות למשל כן (יש את נציב קבילות השופטים). אבל, אם מדובר בפסק דין, וניתן לערער עליו (כפי שכאן). לא רלבנטי פשוט. פסק דין, אינו יכול להיות מושא לתלונה, אם זהו המושא לתלונה מבחינתו.