בזמנו העלינו פוסט (מי בעל הבית ?). תיארנו בעיה משפטית קשה ביחסים בינלאומיים ובכלל. הסברנו שאין אמנה בינלאומית אשר מגדירה רסמי, את התנאים על פיהם יש להכיר בממשלה חוקית של מדינה כלשהיא. כך הסברנו, יכול להיווצר מצב, של ממשלה דה פקטו (שולטת בפועל) ומנגד, ממשלה דה יורה ( הטוענת לכתר, ועם גיבוי משפטי וכדומה). זה מקשה מאוד על מוסדות בינלאומיים ועל מדינות. כאילו, שני ראשים, מדברים בשם אותה המדינה. וכך, אם למשל יש הפקדה או נכסי מדינה מופקדים בבנקים מרכזיים של מדינה אחרת, הבנק המרכזי, לא יודע למעשה, האם להכיר בשלטון דה פקטו, או בשליט דה יורה וכדומה.

עם אפגניסטן הבעיה קצת שונה. אז פה הטאליבן עלו לשלטון. כולם יודעים זאת כמובן. פה אין ממש טוענים דה יורה לשלטון. אבל, השליטים דה פקטו, לא מוכרים בעולם בעיקרון. לא מוכרים על ידי ה- UN.

המשטר שם, למרות הבטחות לשיפור מצב זכויות האדם, לשיפור מצב הנשים וכדומה, לא עומד בשום הבטחה. מצב הנשים והילדות/ נערות שם, קשה מאוד. נאסר עליהן ללמוד. נאסר עליהן לעבוד בארגונים בינלאומיים, לעבוד באו"ם ובכלל וכדומה. הגבלות על חופש תנועה, חופש עיסוק וכדומה מנת חלקן של הנשים האומללות שם.

האו"ם בבעיה רצינית. מחד, הוא לא יכול להכיר בממשלה הזו. ממשלה שמפירה בריש גליי כל זכויות יסוד של אזרחיה וכדומה. זוהי דוגמה רעה בשביל האו"ם. מאידך, המון זקוקים לסיוע של האו"ם שם. על פי הערכות האו"ם, יותר מ- 28 מליון איש שם, שני שליש מן האוכלוסיה, זקוקים לעזרה דחופה. לאחרונה הייתה שם גם רעידת אדמה קשה. יש סנקציות על המדינה. סנקציות קשות מאוד.

הם בשלהם אבל. יש אגב, מדינות שכנות תומכות, שמעוניינות בהמשך השליטה היציבה של הטאליבן שם. למשל איראן, איתה קשרי המסחר די מפותחים יחסית.

אז האו"ם בבעיה. כבר מתחילים לדבר על אפשרות להכיר בטאליבן. ועידה מתוכננת לצורך הענין. קשה לאו"ם לבלוע גלולה כזו. איסורים כאלו על נשים יימשכו קרוב לוודאי. זאת, עם כל הצורך של הטאליבן, בהכרה בינלאומית. ואיך האו"ם ייתן ידו לדבר כזה ?

יהיה מאוד מענין לעקוב ולראות, כיצד האו"ם ירבע פה מעגלים אם בכלל.