• עפר הארץ

    על משפט ועל בכלל……..

    שלום רב,

    ברוכים הבאים לעפר הארץ, הבלוג של אל רום.

    נושאי הכתיבה, משתרעים מאופק לאופק. אבל, הרבה מאוד, חומרים משפטיים.

    אוטודידאקט. הכל לומד לבדי (כולל חוק ומשפט).

    בחוק ומשפט, לא האמת היא החשובה. לא האמת, וגם לא כל האמת, וגם לא רק האמת כפי שמקובל לחשוב. אלא, האמת, עד עפר דק!

    ההבדל בין האמת, לבין האמת "עד עפר דק" כפי השופטים, הרי בבחינת גיים צ'נז'ר בלתי נתפס.

    בכלל, הרבה תפיסות שגויות, הרבה מיתוסים, הרבה דיעות קדומות לגבי השפיטה ומערכת המשפט. וכאן בבלוג, ובין היתר, על כך נעמוד.

    תודה שביקרתם, תודה שהגבתם.

    לקבלת תוכן חדש ישירות לתיבת האימייל.

  • עיוות דין או גזר דין?

    Photo by Sora Shimazaki from Pexels

    אז דעת הקהל סוערת מגזר הדין לקטין בדרום. אפשר להבין. זה מסעיר. מסעיר רגשות. פוגע בתחושות הורים וכדומה. אבל, צריך להבין הדברים לעומק. ואז מגלים, שבעצם, אפשר בקלות מאוד, להגיע למסקנה, שבית המשפט, החמיר איתו בכלל. בכך נדון בפוסט הזה.

    ותחילה, כותרי הייחוס של גזר הדין ( מדובר בעותק מקוצר):

    אז תחילה, רקע כללי עובדתי חשוב, נצטט:

    ומהו גזר הדין תכל"ס, נצטט:

    אז עד כאן, ככה בכללי. תכל"ס:

    הרבה מאוד מכריע כאן, גזרי דין קודמים, בקייסים אחרים, דומים או אנלוגיים. הפסיקה של השופטים, עוגנת מאוד חזק, על אחידות. מחד, התאמה אישית או נתונים אישיים של הנאשם ומעשה העבירה. מאידך, השוואה לגזרי דין אחרים, שדומים אנלוגית, למעשה הנאשם. השיקלול בין שניהם, מכריע לכאן או לשם (מעבר לחוק עצמו כמובן).

    אז מה קרה פה ? אם כך, לקולא כך (קולא, משמע: נסיבות מקילות נניח):

    הנאשם קטין. פורמלית יותר אמנם. אבל קטין. התקרב כבר לגיל הבגרות המשפטית. קצין המבחן, המסגרת הטיפולית (במעון נעול) דיווחו על התקדמות. לקיחת אחריות. הבנה או חרטה על הטעות וכדומה. השופטים, לא ממש שעו לכך לגמרי. בעוד קצין המבחן ממליץ על מאסר במעון נעול, השופטים גרסו, כלא של ממש. המאשימה הביאה פסקי דין אנלוגיים לכאורה. אבל, לא ממש אנלוגיים. מעשה העבירה לא מספיק. כותר פורמלי לא מספיק. במעשי העבירה שהביאה המאשימה, הייתה טבועה אכזריות. קרימינליות מוחמרת או מודגשת. התמדה. סדיזם. לא תואם לגמרי במקרה שלנו ממש. מכיוון, שכאשר הילדה חשה כאב וצעקה, או אז הוא הפסיק. השיפוט שהוא גילה היה מעוות. אבל, לא רמה כזו של אכזריות לעומת מקרים אחרים שהובאו על ידי המאשימה, ועליהם יודגש (או לפחות במקרה המובא להלן):

    ביקשה המאשימה דאז, כפי פה בענייננו, 10 שנים בכלא (בעוד שפה בענייננו קיבל 5 שנים כאמור). נצטט כהמחשה גזר דין אחד, שהביאה המאשימה כאמור. הנה:

    עד כאן הציטוט:

    אז עיננו הקוראות כיצד זה נעשה. צריך לקחת בחשבון כל זאת. האם אפשר היה לתת לו 10 שנים כפי שביקשה המאשימה. הכיצד ? שימו לב בקייס לעי"ל. אלימות קשה. איום וסחיטה. כליאה. גם קטינה באותו גיל בקירוב. התפרצות בכלל לדירה. הוא נשך אותה. בכלל הגיע לסיפוקו. לא שיתף פעולה עם המערכת במובן השיקומי ( עם שירות המבחן). חבל שהשופטים רק ציינו, חמור יותר או חמור פחות (המסמך מקוצר נזכיר) אבל, בלי פירוט יותר מעמיק. פירוט תבוני השוואתי.

    לא זו אף זו: במקרים אחרים שהובאו בפסק הדין, מקרים אנלוגיים, הנאשם לא מודה. מסרב לשתף פעולה. וזה גורם להעדה של קטינה או קטין, קורבן עבירת מין. זוהי חויה קשה מאוד. אבל, במקרה שלנו זה נחסך מן הקטינה. הוא שיתף פעולה. זה גרם לכך, שלא היה צריך להעיד אותה.

    אז אני לא אומר: זה קשה מאוד. ברור. אבל, צריך להעמיק בפרטים, ולהבין, למה השופטים הגיעו למסקנה ולגזר הדין הזה. אין אצל שופטים כלאחר יד. מושקעת פה חשיבה מעמיקה. זה לא סתם אינטואיציה.

    על כך, השופטים הלכו כמובן אחרי הפסיקה בעליון. כאשר מדובר בקטינים, יש לתת משקל יותר גדול, לשיקולי שיקום. לא קטין כפי בגיר הרי.

    עם כל הצער. כל התסכול. כל העויינות כלפי השופטים לצערינו הרב. השופטים בכלל בכלל לא ריחמו עליו.

    צר לי מאוד לאכזב את כל שונאי האליטה המשפטית השמאלנית סו קולד.

    רק הערה: עקב תקלה טכנית, לא יכול להשאיר כרגע, לינקים ישירות לגזר הדין כאמור המקוצר, ולתקציר. אפשר כאן באתר דוברת בתי המשפט, חפשו שם, עד שתגיעו לכותרים וללינקים.

  • אפי והכפיל בתאילנד

    ויקיפדיה/ אפי נוה

    אז הכותר נקרא כמו איזה ספר ריגול משהו ? אבל, קטע קצת מצחיק פה:

    לפנינו הכרעת הדין, וגזר הדין, בקשר לאפי נוה ובת זוגתו, ביציאה לחופשה לתאילנד.

    אבל, לפני שנספר מה הוא עשה בדרך לשם וחזרה, כותרי הייחוס של הכרעת הדין: 

    אז אפי נוה ובת זוגתו יצאו לחופשה בתאינלד. בגין הליכי גירושין קשים וכדומה, אפי נוה, ניסה למנוע רישום של בת זוגתו בכניסה ויציאה במעבר הגבול. פשוט כך, משל רוח רפאים, יצאה ונכנסה ממדינת ישראל ואליה.

    אז כיצד הוא עשה זאת. נצטט מהכרעת הדין:

    עד כאן הציטוט:

    אז בקרית הגבול קלטה אותם. חקירה, כתב אישום, לא נוכל להיכנס להרבה פרטים פה כמובן. הם הואשמו כך:

    עד כאן:

    טוב, השופטת מצאה אותם אשמים בדין, והענישה נצטט:

    ועכשיו, נעבור לפינת הגיחוך שלנו:

    Photo by Andrea Piacquadio:pexels.com

    הרשת מלאה בביקורות איומות על הפרקליטות (או מפיית הפרקליטות ובכלל המפיה המשפטית) הכל בקשר לסגירת התיק של אפי נוה והשופטת דאז אתי כרייף. אין לתאר הדברים. נמחיש ככה משהו זניח ביותר.

    אתר חמ"ל, התגובות שם למשל. כול הפשעים נסגרים בינהם בין פושעי הפרקליטות ומערכת המשפט. סגרו התיק מפחד שיחשוף את הריקבון או השחיתות במערכת המשפט. אפי נוה תופס את הפרקליטות ומנדלבליט בביצים וכדומה. קולטים ? כך כתבו. כך בכל רחבי הרשת. התגובות שם, דגימה זניחה ביותר.

    האמת היא, שלמעשה, שיפדו אותו בלי רחמים בכלל. כלומר, בשקט, מי שכבר מוטה, יכול היה לראות זאת כך בכלל:

    הוא ובת זוגתו, ניסו להימנע מהרשעה. לא עזר. הפרקליטות עמדה על הרשעה, והשופטת הרשיעה. הוא טען לאכיפה בררנית בכלל, הוא בכלל עתר לבג"צ על אכיפה בררנית, והיה לו קייס לא רע בכלל בקשר לכך. לא עזר. לא בשלום, ולא בבג"צ. חכו, לא נגמר:

    הבן אדם בוכה דם. מה פתאום ריבוי עבירות כזה. גם כניסה, גם יציאה, גם קבלה של דבר מה במירמה. איך זה בדיוק ? נניח כך:

    מישהו אונס מישהי, אינוס קלאסי מה שנקרא. בכוח פיזי. בפרדס החשוך. יאשימו אותו באונס. אבל, לא בתקיפה. למה ? התקיפה מוכמנת בתוך עבירת האונס. אחרת מה ? יפרקו כל עבירה, להרבה עבירות משנה מוכמנות, וירשיעו אדם בטירוף, על שלל רב של עבירות ? אבל,לא עזר לו. גם כניסה וגם יציאה לא חוקיים, וגם קבלת דבר מה במירמה. הוא רימה השלטונות, וקיבל דבר מה בגין כך.

    הוא בכלל זעק לשמיים. כל זה בכלל בגלל רום מעמדו. יו"ר לשכת עורכי הדין. לכן מחפשים אותו. לעשות רושם על הציבור או מה ? נצטט:

    לא עזרו תחנוניו ותחנוני בת זוגתו. שיפדו אותם עד הסוף כמעט אפשר להגיד. לשניהם אגב, עבירה ראשונה היא זו. לא עזר.

    אז ככה באמת נראית מפיה משפטית הא…..האמת היא, שבתיק של כרייף, היה שיקול בין היתר, של סיכויי הרשעה. והסיכויים לא היו טובים. זוהי חובתה של הפרקליטות. לא להעמיד לדין, אם סיכויי ההרשעה, לא סבירים. זה בזבוז משאבים ציבוריים פשוט. אסור להם. אולי היה אפשר לחשוב על זויות אחרות. אולי.

    עדיין, כך לא נראית מפיה, שחבריה "ערבים" זה לזה.

    נ.ב: כתבתי לעי"ל, שהנאשמים, ניסו להימנע מהרשעה. לא מדובר בהרשעה בדין. לא מדובר על המנעות מאשם או אשמה. אלא, כאילו אשמים בדין, אבל, בלי הרשעה במובן של הרישום הפלילי פשוט. בקיצור: אשמים, אבל, בלי רישום פלילי. זה חשוב מאוד לאנשים שעתידם המקצועי עוד לפניהם אגב. גם במקרה זה. בעיקר לבת זוגתו.

  • טראח,שייך ג'ארח II

    ויקיפדיה/ הדגל הפלסטיני

    אז עמדנו כבר בפוסט אחד קודם ( בום טראח, שייך ג'ארח) על הנפיצות והבעייתיות העצומה בשכונת שייך ג'ארח כאמור. ושוב לפנינו פסק דין חשוב בקשר לאירועים בשכונה זו ( ובכלל מזרח ירושלים). עסקינן בבג"צ בקשר למדיניות המשטרה, בכל הנוגע להנפה או הסרה של דגלי אשף באירועים והפרות סדר וכדומה בשכונה.

    ותחילה כרגיל, כותרי הייחוס של פסק הדין:

    אז יש הפרות סדר. מונפים דגלי אשף. המשטרה לטענת העותרים, כענין של מדיניות גורפת, מסירה הדגלים. החוק לא ממש מתיר זאת. החוק מתיר זאת, רק כאשר עסקינן בנסיבות, בהם הנפת הדגלים, עשוייה להפר השלום והסדר הציבורי. העותרים טוענים אבל, זוהי מדיניות גורפת וסיסטמתית של הרשויות אוכפות חוק וכדומה. המשיבים טוענים, להד"ם, לא מדובר במדיניות גורפת. אלא, שיקול דעת נקודתי. נקודתי: משמע, הדגלים מוסרים, רק כאשר הם עשויים לגרום להפרת השלום בצורה גורפת ומסוכנת. השאר, אולי קרו מקרים של טעויות נקודתיות. לא יותר מזה. 

    נצטט החוק (סעיף 82 לפקודת המשטרה (נוסח חדש), פקודה או חוק, שמסדירים את סמכות המשטרה ועוד…..): 

    עד כאן הציטוט:

    אז עיננו הקוראות, שאם הדגל או הסמל, בנסיבות הענין, יכולות לעורר הפרעת השלום, סמכות המשטרה להסיר הדגל. אז זוהי סמכות מושגית ברורה.

    בג"צ קיבל את עמדת המשיבים (המדינה למעשה). לא הוכחה מדיניות גורפת. נהפוך הוא. הצילומים והתיעוד שצורפו, לא מספיקים בשביל להוכיח מדיניות כללית גורפת ומוחלטת כך. נצטט:

    עד כאן הציטוט:

    מענין רק לציין בשולי הדברים, אך כלל וכלל לא בשוליים, שהפקודה או החוק המצוטט, משמיעים לנו סמלים ודגלים באופן כללי. אלא, שכאן מדובר על דגלי אשף. נציין היסטוריה קצרה מעניינת שמביא בקשר לכך השופט המוביל (ע.גרוסקופף):

    עד כאן הציטוט:

    יש הרבה חקיקות והנחיות וכדומה ארכאיות קצת או קצת הרבה במדינת ישראל. כאשר לא מבטלים, לא מחדשים, לא מרעננים, יכולות להיווצר בעיות לא פשוטות אגב. נעמוד על כך בפוסט נפרד ומאורגן.

    נ.ב: איך שכחתי ? הגחכות ! כל ההרכב באחידות דיעים. והשופט כבוב, כמובן, ערבי. בראש אחד עם השאר. קולטים ? דגל אשף ואללה.

  • טוויטר? זה לא יותר!

    ויקיפדיה/ אילון מאסק

    אז אילון מאסק רכש את טוויטר כידוע. סכום עתק ממש (44 מיליארד דולר). אז לפנינו כתב תביעה שהוגש למחוזי הפדרלי בארה"ב (צפון קליפורניה).

    אלון מאסק נכנס עם שינויים רציניים הלכה ולמעשה בטוויטר. בקשר לכתב התביעה אבל, אז עסקינן בפיטורים נרחבים. 3700 עובדים מתוכננים להיות מפוטרים, 50 אחוזים לא פחות לא יותר, ממצבת כוח האדם בטוויטר.

    אלא שזה לא פשוט לפטר. לא פה בישראל. אבל, גם לא בארה"ב (בניגוד למיתוסים אצטקים מגוחכים על ארץ החופש). צריך לתת לעובדים הודעה מראש ( 60 יום). צריך לשלם להם דמי פיטורים וכדומה.

    אז על פי הנטען בכתב התביעה, אילון מאסק, לא עושה זאת. הוא מפטר ומיד. לא מודיע מראש. לא משלם וכדומה. אז הכתב תביעה, הוא למעשה "תובענה ייצוגית". הסברנו בעבר, תובענה ייצוגית, משמעותה: שקבוצת אנשים קטנה, תובעת בשביל ובשם קבוצה יותר גדולה, כאשר, השאלות שבעובדה ובמשפט, משותפות לכלל הקבוצה הגדולה והנרחבת.

    התובעים (מפוטרים כשלעצמם) דורשים מבית המשפט בין היתר, להוציא מעין צו מניעה, שימנע מאילון מאסק, פיטורים, בלי הודעה מוקדמת, בלי תשלומים על פי החוק וכדומה ( Warn act, יש פדרלי, ויש של מדינת קליפורניה, ועל פי הנטען, הוא הפר את שניהם). כך אגב הם טוענים, הוא פעל גם עם חברת טסלה שבבעלותו, וגם שם, בית משפט הוציא עליו צו וכדומה.

    כל העסק הזה, נקלע לתוך פרדיגמה אגב יותר רחבה:

    בארה"ב, מאוד מתחממות המחלוקות בין שמרנים לבין פרוגרסיבים דמוקרטים וכדומה. אילון מאסק נחשב שמרן. וטראמפ למשל ( גם שמרן כמובן נחשב) מאוד שמח על הרכישה הזו.

    האבסורד הוא, ששמרנים בעד חופש ביטוי גורף ביותר, חסר מגבלות (דווקא שמרנים) ואילו, הפרוגרסיבים לכאורה, בעד לצמצם אותו. ביידן לאחרונה, הצהיר: "אילון מאסק רכש חברה שמפיצה שקרים ברחבי העולם".

    אנו נעמוד בפוסט נפרד ומאורגן יותר, על האבסורד הזה. אבסורד לכאורה, שראוי להסבר מיכניזמי יותר פרטני. כך זה אגב גם בארץ ככה בגדול מאוד.

    אז הרבה שינויים הוא רוצה לעשות: עמלות על זיהוי ואוטנטיות של משתמשים נניח ידוענים, עיתונאים וכו…. מחד הוא מצהיר, שהצנזורה לא לענין פה בטוויטר, מאידך , בכובע אחר, הוא נפגש עם מובילי זכויות אדם וכדומה, הליגה נגד השמצה בארה"ב וכו… וגרס בפניהם, שהוא לוקח ברצינות נושא של: Hate speech ( נניח פוסטי שנאה, הסתה וכו…). איך זה מתיישב בדיוק זה לא ממש מובן ? הוא הביא 50 מהנדסים מטסלה. הוא רוצה קצב עבודה רצחני יותר. יותר חדשנות. לא מוכן יותר לעבודה מרחוק. צריך להגיע למשרד לעבוד מן המשרד וכדומה. הרבה פיטורים גם מתוך צוותי המנהלים בטוויטר.

    בקיצור, סיכוי טוב, שטוויטר, זה לא יהיה יותר. לא כפי שידענו. נחכה ונראה מה הלאה.

  • חי שקלים לשיקלי

    ויקיפדיה/ עמיחי שיקלי

    אז לפנינו ערעור בחירות נוסף בעליון. הפעם פרשיית עמיחי שיקלי, ופרישתו ממפלגת ימינה בכנסת הקודמת או האחרונה. יש קוי דמיון כלליים כמובן, עם פרשת סילמן, העלנו לא מזמן פוסט על הערעור שלה בעליון ( מבל"ד ועד סילמן). אבל, הקונפיגורציה המשפטית שונה פה כמובן. הפסק דין מאוד סבוך יחסית. ארוך מאוד יחסית (95 עמודים). לא נעמוד על הכל כמובן. בלתי מתקבל על הדעת.

    תחילה אבל, כהרגלנו, כותרי הייחוס של פסק הדין:

    אז עכשיו שיקלי, הוא ברשימת הליכוד. עכשיו, אחרי שערעורו צלח כמובן (ערעור על החלטת יו"ר ועדת הבחירות). מס' 14 ברשימת הליכוד ( שיריון של נתניהו). זה למעשה מושא הערעור לפנינו בעליון. נזכיר קצת רקע דברים:

    עד כאן הציטוט:

    אז למעשה, ככה בגדול מאוד, הציר הוא סביב סעיף 6א לחוק יסוד: הכנסת, שכך קובע, נצטט:

    סייג למועמדות חבר הכנסת שפרש מסיעתו 

    6א. (א) חבר הכנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו סמוך לפרישתו, לא ייכלל, בבחירות לכנסת שלאחריה, ברשימת מועמדים שהגישה מפלגה שהיתה מיוצגת על ידי סיעה של הכנסת היוצאת; הוראה זו לא תחול על התפלגות סיעה בתנאים שנקבעו בחוק.

    (ב) לענין סעיף זה –

    "פרישה מסיעה" – לרבות הצבעה במליאת הכנסת שלא בהתאם לעמדת הסיעה בענין הבעת אמון לממשלה או אי-אמון בה; ואולם הצבעה כאמור לא תיחשב כפרישה אם חבר הכנסת לא קיבל כל תמורה בעד הצבעתו;

    "תמורה" – במישרין או בעקיפין, בהבטחה או בהתחייבות לעתיד, ולרבות הבטחת מקום ברשימת מועמדים לכנסת, או מינוי חבר-הכנסת עצמו או אדם אחר לתפקיד כלשהו.

    אז כפי עם סילמן ( שגם היא שוריינה בליכוד למעשה, במקום ה-16 ברשימה) נשאלת השאלה, באם יכול הוא להיות ברשימת הליכוד, אחרי פרישתו למעשה, ממפלגת ימינה. יו"ר ועדת הבחירות, קבע שבעליל לא יכול. התנהגותו מהווה הפרה של הסעיף המצוטט לעי"ל מחוק יסוד: הכנסת, וגם של סעיף 61(א) לחוק הבחירות לכנסת.

    האבסורד הוא כך:

    כל השופטים הסכימו על כך, שלמעשה, הוא הפר את חוק יסוד: הכנסת. אבל, 9 שופטים לפנינו, 8 מהם, קבעו שלמרות ההפרה, יש פה נתונים חריגים, מקרה חריג, שלא באשמתו ממש ( למשל: הסתמכות על מיצגים או חוות דעת משפטית של היועמשי"ת של הכנסת. אופן הערעור. זמני ערעור וכדומה. לא נוכל להיכנס לכך) והואיל וכך, הוא יכול להימנות על רשימת הליכוד.

    רק שופט אחד ( ע' גרוסקופף) חלק על החלטת השופטים, ומבחינתו, עמיחי שיקלי, לא יכול היה להימנות על רשימת הליכוד.

    אז ברוב קולות השופטים, הוא יכול, ואכן ברשימת הליכוד.

    אז פינת הגיחוך הדי קבועה שלנו:

    Photo by Anna Shvets/ pexels.com

    אז רגע אחד. כפי עם סילמן. יש לנו פה, נושא פוליטי מובהק. השופטים גורסים ציבורים רבים, איזה אליטה שמאלנית דפוקה. דיקטטורה שמאלנית העליון/ בג"צ האלו וכדומה. אבל, אלו אפילו לא זבלים מגוחכים ממש. את סילמן אישרו (היא כמובן בימין). גם את שיקלי אישרו (הוא גם בימין). שופטים שם בהרכב, נחשבים בעליל בשמאל/ מרכז: נניח השופטת הנשיאה המובילה את הקייס: א. חיות. נניח: ד.ברק ארז וכדומה. אז איך בדיוק ? לא זו אף זו:

    יו"ר ועדת הבחירות מיהו ? השופט בעליון, יצחק עמית. גם נחשב שמאל/ מרכז משהו פסיכי לגמרי. הוא לא אישר את שיקלי. דחה זאת. העליון עצמו, הפך את ההחלטה של יו"ר ועדת הבחירות, מבשרם ודמם, שופט בעליון הרי. כלומר:

    שופטים בעליון, בשמאל/ מרכז, הפכו החלטה של שופט אחר בעליון, שהוא גם כן שמאל/ מרכז. קולטים ? בחיי…ביחיאת שיקלי.

    חכו, לא גמרנו:

    יתהה התוהה, אז מה קורה עם ע.גרוסקופף השופט החולק בדעת יחיד כאמור. האמת היא, אין שום קשר. הוא לא בימין, ואין קשר לימין שמאל. חילוקי הדיעות לגמרי מקצועיים נטו. אין להם שום קשר לשום פוליטיקה מגוחכת דפוקה. הוא פשוט חולק על השופטים בקטע מקצועי ממש. ננסה לצטט קטע שיהיה קוהרנטי ומובן יותר, להראות פשוט חילוקי דיעות מקצועיים פרופר. הנה השופט החולק, ע.גרוסקופף כאמור, נצטט:

    עד כאן:

    עיננו הקוראות, לגבי דידו, שיקלי השתהה יתר על המידה. ומבחינתו, ערעור על החלטה, לא דוחה את ההחלטה עצמה מושא הערעור. ההחלטה יוצאת לדרך, למרות ערעור שמוגש או עומד להיות מוגש. זוהי לגבי דידו מושכלת יסוד בחוק ומשפט הישראלי. גם לגבי השופטים האחרים אגב. אבל, פה יש מקרה חריג לגבי שאר השופטים. והשופטים נימקו זאת היטב.

    עדיין, חילוקי דיעות מקצועיים ממש.

    או, סבירות ואללה. פה אוהבים לזבל השכל, על נושאי סבירות, מבלי להבין כלום אגב. מהי סבירות משפטית בכלל. נצטט אותו:

    עד כאן:

    אז הוא טוען, ההחלטה של יו"ר ועדת הבחירות סבירה לגמרי. אם היא סבירה משפטית, למה אנו צריכים להתערב בה ? אבל, השופטים האחרים, חשבו בין היתר, שהואיל ועסקינן בענין חוקתי רם מעלה (לבחור או להיבחר) אז, יש מקום להתערבות בהחלטה של יו"ר ועדת הבחירות, למרות שלא חלקו על הסבירות שלה למעשה.

    אז יו"ר, שהוא עצמו שופט בעליון, בשמאל / מרכז רחמנא ליצלן, והם, את ההחלטה שלו הפכו, לטובת איזה ימני מתלהם עלק. קולטים ? מה עוד לוקח להוכיח לקשה עורף אפילו. לחמור גרם של ממש:

    אין פוליטיקה שמאל נ' ימין בעליון ובכלל במערכת המשפטית. עצירה מלאה!

  • תובנות בערימות…..

    התוצאות המדהימות של הבחירות מעלות הרבה תובנות והרהורים.

    ממש במקרה, ניתן היום פסק דין מענין של בג"צ. העותרים, תנועת רגבים ואחרים, עתרו לבג"צ, בבקשה שיורה לשר הביטחון, למפקד פיקוד מרכז, וראש המינהל האזרחי, לבטל חוק ירדני משנת 1953. 

    החוק עצמו, גזעני. אוסר לכאורה, על רכישת קרקעות ביהודה ושומרון ככה בגדול מאוד, על מי שהוא לא ערבי. והעותרים, רוצים לבטלו. בג"צ סירב. לא ניכנס לפרטים וסיבוכים. 

    הקטע הוא, שסמורטיץ, אחד המנצחים הגדולים בבחירות (ניצחון יחסי כמובן). היה אחד ממקימי תנועת רגבים. תנועה שבין היתר, מנסה לאכוף את שלטון החוק, בקשר לקרקעות וכדומה, על המגזר הערבי, וביהודה ושומרון וכו…. 

    ויקיפדיה/ רגבים

    צריך לשים לב: 

    אם נתניהו יקים ממשלה לאומית ימנית כפי שמצפים ממנו. כפי המנדט שניתן לו, אזי, זו תהא ממשלה של ימין של ממש. עכשיו מה ? סמורטיץ ובן גביר, ייכנסו לממשלה בשביל לשמש כתפאורה ? מה יעשו בדיוק ? נתניהו הרי אוהב לתחזק דברים, ותו לאיו. להכיל לנהל הסכסוך וכדומה. אז סמורטיץ ובן גביר, לא יעשו כלום בקשר ליהודה ושומרון ? אפילו לא לספח את שטח C? נתניהו בעבר הצהיר שיספח את שטח C. למה נסוג מכך ? זה פשוט:

    הסכמי אברהם (היו מותנים באי סיפוח שטח C). ומעל הכל, הפחד מהאג הפלילי. סיפוח שטח C, יוביל קרוב לוודאי לצווי מעצר. ועוד, רוח גבית ל-BDS בעולם. 

    מה יעשה אז נתניהו אם ילחצו אותו מחד, ומאידך, הממשלה תהא על טהרת הימין הלאומי ככה בגדול. כל לחץ ואיום של הציונות הדתית, יוכל להפיל הממשלה. נזכיר למשל בקטנה ימים עברו עם בנט: 

    היה את נושא שחרור האסירים והמשא ומתן עם אבו מאזן. בנט איים בפרישה מן הממשלה.

    נו…. ומה בן גביר וסמורטיץ ? זה יהיה בנג רציני הרבה יותר אפשר להניח רק. 

    אז ניתן לטעון, שכדאי לו להכניס את המחנה הממלכתי (גנץ וכדומה). ולייצר הרתעה נגדית כנגד סמורטיץ ובן גביר. אחרת, הם יחזיקו אותו בגרון חזק. לא ייתנו לו להתנהל על מי מנוחות ולנהל הדברים ולתחזק אותם ותו לאיו. והרי, איום שלהם בפרישה, או פרישה בפועל, תהא קריטית מבחינה אריתמטית. ממשלה תיפול קרוב לוודאי.

    אפשר לטעון בהחלט כך. 

    כבר מתחילים לחפש אגב שעירים לעזאזל השמאל/ מרכז. נדהמתי גם מטיעון מטורף לגמרי. שלמעשה, משפטנים, בג"צ וכדומה, הכשירו את נתניהו להיות ראש ממשלה תחת כתבי אישום וכדומה. פתאום, מערכת המשפט עם נתניהו בכלל. בג"צ לא עשה כדבר הזה. בג"צ לא ממש דן בסוגיה לגופו של ענין באופן חזיתי. אלא, שהוא קבע, שאין דרך משפטית לתקוף הדברים ממש. למשל:

    שאי אפשר להורות לנשיא לא להעניק לנתניהו את מלאכת הרכבת הממשלה. למה ? כי לנשיא יש חסינות לכאורה. ובג"צ לא יכול  להורות לו כך לעשות ככה באופן כללי גדול מאוד. לא נוכל להיכנס לפרטים וסיבוכים. זה  לא המקום בדיוק. 

    משמאל, מימין, מן המרכז. תוקפים שופטים, בלי להבין שמץ של דבר בדבר. שעירים מסורתיים לעזאזל. 

    בסוף, מסתבר ש-אל אקצה וליברמן. שינו התוצאות ממש. צפיתי הדבר למעשה. כאפשרות מרכזית ממש. אל אקצה הביא את "שומר החומות" וההתפרעויות במגזר הערבי יהודי. תסביכי שמד קמו והתעוררו ( כפי באינתיפאדה השניה). וזה הביא קולות לגנץ ואייזנקוט מחד. מאידך, מימין יותר, הביא לבן גביר וסמורטיץ עדנה. ליברמן ? נו….. גזירות שמד כלכליות על החרדים. והם התגייסו במלוא המרץ למערכה. והתוצאה, ש"ס התחזקה אכן. 

    מוזר בטירוף. 

    נ.ב: הפסק דין בג"צ לעי"ל, בקשר לנתניהו וחסינות הנשיא וכו… ארוך מאוד יחסית (78 עמודים). אפשר כאן בג"צ קצר מאוד (4 עמודים) בקשר לנתניהו, הרכבת ממשלה, חסינות הנשיא וכו…..

  • לא רוצים.לא יכולים.

    ויקיפדיה/ בית הדין הפלילי הבינלאומי

    אז כולנו שרויים בציפיה די מותחת בקשר לבחירות מחר. אבל, בין לבין, קורים דברים חשובים בעולם. זה מה שקרה היום. החלטה חשובה של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. ההחלטה נוגעת לחקירה באפגניסטאן. אפשר גם לקרוא ההודעה התמציתית לתקשורת, כאן.

    כאמור, האמריקנים פלשו דאז (אחרי הפיגוע בתאומים). נסוגו מאז לאחרונה.

    טוב, מניח שאתם מכירים או שמעתם על עיקרון החקירה הלאומית, לפני חקירה של בית הדין הפלילי בהאג. העיקרון המשלים מה שנקרא. כלומר, בית הדין בהאג, הוא בית דין בעיקרון, של "מוצא אחרון". אם המדינה בה אירעו הפשעים, לא רוצה. לא יכולה לחקור. או אז, האג מתערב וחוקר בעצמו. אבל, בעדיפות כללית עקרונית, שהמדינה עצמה, בתי המשפט שלה הלאומיים יחקרו וישפטו ויעמידו לדין.

    בענייננו, אפגניסטן ביקשה לתת לה לחקור בעצמה. וזה ניתן לה בתחילה. אבל, העסק לא עובד. בייחוד אחרי עליית הטאליבן כמובן. לא עובד, כי הם לא עושים את זה. טווחי החקירה לא תואמים. כל היכולות המקצועיות התאדו עם בריחה של אנשי מקצוע (שופטים, עורכי דין, פעילי זכויות אדם וכו..). יש בעיות עם תרגומים של מסמכים. אין אפשרות פשוט שהתובע בהאג ימשיך להיבנות עליהם.

    מכאן, התובע בהאג, הגיש בקשה לבית המשפט ( בית משפט, של קדם משפט. Pre Trial Chanmer II) לרדת מסיפור החקירה על ידי המשטר האפגאני, ולאשר חקירה בחזרה של התובע בהאג.

    בית המשפט אישר זאת. ונצטט אותו:

    אז בכך הסיפור של החקירה האפגאנית העצמאית תם לעת הזו. לעת הזו יודגש. בית המשפט קבע, שאם אכן, יוכח בעתיד שבכל זאת המדינה יכולה לחקור בעצמה, אזי, בית משפט ישקול שוב ההחלטה. למותר לציין, שהסיכויים לכך קלושים ממש, לאור אופי המשטר שם.

    נזכיר גם: האמריקנים גם נחקרים פה בסיפור הזה. גם מדינות אחרות מחוץ לאפגניסטן. כבר עמדנו בפוסט אחר בעבר ( "חור שחור, לא מקרין כלום") על נושא ה- Black sites. מדינות שונות בעולם, בהם, האמריקנים היו חוקרים חטופים מרחבי העולם, חטופים חשודים בטרור, על מנת להפעיל שיטות חקירה "לא נעימות" עליהם (בלשון המעטה) ולחמוק בכך מן החוק האמריקני. ההחלטה, מזכירה אכן: את רומניה, פולין ועוד. הכל, מעבר לחשד לפשעים, באפגניסטן עצמה.

  • היהפוך כושי עורו ?

    ג'וריסט מדווח לנו על מחקר מדהים של עמותה או ארגון באנגליה בשם : The Law Society. אפשר גם לקרוא עליהם בויקיפדיה (קרדיט לתמונה/ כיתוב לעי"ל אגב, לויקיפדיה, בערך הנדון כמובן).

    המחקר נושא הכותר:

    Over 100 years before the judiciary reflects the Black population in our society

    ייקח מעל 100 שנה, לפני שמערכת המשפט (באנגליה ו- וולס) תייצג נאמנה גם את השחורים בחברה ( מבחינת כמות נושאי המשרה במערכת, לא מהותית כלללית).

    קולטים ? מעל 100 שנה במצב או הקצב הנוכחי. נדביק פה עיקרי המחקר:

    נתרגם העיקר:

    שופטים שחורים מהווים 1.09 אחוז במערכת המשפט באנגליה ו-וולס, הכל בהשוואה ל- 1.02 אחוז ב- 2014. בקצב זה, ייקח עד 2149, בשביל להגיע ליחס פרופורציונלי, בין כמות השופטים במערכת, לבין כמות השחורים באוכלוסיה הכללית (3.5 אחוז באוכלוסיה הכללית כאמור).

    לשם השוואה, שופטים אסייאתים במערכת מהווים 4.79 אחוז, ולפני 8 שנים הם היוו 2.53 אחוז. בקצב הזה, ב- 2033 יהיה מיתאם ביחס לאוכלוסיה הכללית ( 8 אחוז).

    נשים מהוות שליש מן השופטים במערכת. וייקח עשור על מנת שנשים יהוו חצי מכמות השופטים ( מה שמייצג שוב, היחס לאוכלוסיה הכללית).

    אז מה נהייה פה ? טוב, מי שמאמין בהפליה מתקנת או העדפה מתקנת, ינפנף כמובן במחקר לצרכיו שלו. מי שמאמין בהבלות הרוח, שגנים קובעים הכל לגבי יכולותיו ומיקומו של אדם בחברה, גם ירים את דגלו השמיימה. אז מצב הנשים יותר טוב. אבל, זה בעולם המערבי כמובן. הכל ביחס ובפרופורציה המתאימה.

    כל אחד ייטול את שלו.

  • נפלה שגגה.אין עוגה

    Photo by Mikhail Nilov/ pexels.com

    אז לפנינו פסק דין מענין מאוד, חשוב מאוד, של העליון בקליפורניה.

    בארה"ב ישנה סאגה מתמשכת של עוגות. עוגות חתונה. הסוגיה הכללית עקרונית יותר, הינה זו של הפליה. אבל, העוגות שם, משהו ביצ'. מגיעים זוג הומואים או לסביות להתחתן. הקונדיטור אדם דתי מאמין וכו…. מסרב להכין להם עוגת חתונה (בייחוד אם יש כיתוב/ איחולים/ ברכות וכו..).

    ועכשיו, מתחיל סאגה פסיכית:

    מה נסוג מפני מה ? אמונתו של הקונדיטור מפני הפליה פוטנציאלית, או ההיפך.

    זה הקייס לפנינו. זוג לסביות. רוצות להתחתן. קונדיטורית בעלת עסק, בעלת אמונה קתולית, מסרבת להכין להם עוגה. ועכשיו, מה לעשות בדיוק. ידו של מי תהא על העליונה?

    אפשר אגב גם לקרוא על הפסק דין או האירוע, בבלוג של פרופסור ג'ונתן טורלי.

    בית משפט (ולמרות שזוהי מדינת קליפורניה כפי שמדמים לא פעם, מדינה פרוגרסיבית) הכריע בבירור לטובת הקונדיטורית, ואמונתה הדתית.

    מבחינה משפטית פרופר, לא ניכנס להכל, זה לא פשוט פה. אבל, נפשט ככה בגדול מאוד את בסיס ההכרעה:

    מחד יש לנו את התיקון הראשון לחוקה האמריקנית הפדרלית. התיקון הזה, משמיע לנו, חופש ביטוי. אבל, גם חופש הדת (או חופש הפולחן למעשה). זוהי זכות חוקתית רמת מעלה. מדינת קליפורניה מחוייבת לה. מאידך, חוקי מדינת קליפורניה, אוסרים על הפליה. נצטט מתוך החוק של מדינת קליפורניה ככה בגדול מאוד חלקים רלבנטיים ( The Unruh Civil Right Act):

    All persons within the jurisdiction of this state are free and equal, and no matter what their….sexual orientation…are entitled to the full and equal accommodations, advantages, facilities, privileges, or services in all business establishments of every kind whatsoever

    אז עיננו הקוראות:

    מחד חופש הפולחן כזכות חוקתית. מאידך, החוק של מדינת קליפורניה, משמיע לנו, שכולם חופשיים ושווים ותהא נטייתם המינית אשר תהא. וזה מיישם שירות שווה לכל נפש. בכל עסק, מכל סוג שהוא בעיקרון.

    אז מה עושים בדיוק ? לזה יש בתי משפט. בדיוק לזה בין היתר. מה שחורץ את גורל הקייס, זה בין היתר, הפרטים. הקונפיגורציה העובדתית הייחודית. שם נמצאים השטנים, האלים, וכל מלאכי העליון. והפרטים לא פשוטים. אבל, ברור שצריך איזון. והאיזון, תמיד מבוסס בעיקרון, על פרטים עובדתיים.

    אז מדובר על קונדיטורית תמימה. קתולית. מאמינה. הקתוליות שלה, היא משהו כנה. אמיתי. חברת כנסיה. היא סירבה גם לתת שירות בקשר לגירושין. לא רק הומואים וכדומה. היא מחזיקה במדיניות מוצהרת וכתובה אגב, מדיניות המבהירה שעניינים לא כשרים, לא יקבלו שירות בקונדיטוריה הזו. למשל: סמים או מריחואנה מחוץ לתחום. עידוד אלכוהול ושכרות מחוץ לתחום. אלימות לא באה בחשבון. השטן לא ייכנס בשעריה. ומעל הכל לענייננו, נצטט:

    Designs that violate fundamental Christian principals: Wedding cakes must not contradict God's sacrament of marriage between a man and a woman

    אז עיננו הקוראות. היא הכריזה ומראש שמה שסותר את עיקרי הדוקרטינות הנוצריות, לא יקבל שירות. ועוגות חתונה, לא יסתרו את הנישואין המקודשים שבין גבר לאישה (ולא יכול להיות בין גבר לגבר, או בין אישה לאישה לשיטתה).

    המוטיביציה פה מאוד חשובה מבחינת השופט. המוטיבציה שלה לא נבעה מרצון להשפיל. לייצר סטיגמטיזציה דוחה. אלא, אמונה כנה. לא ענין אישי עם הזוג הנוכחי. אלא, מקדמת דנא זוהי מדיניות נוהגת אצלה.

    על כך, העסק קטן. מידתיות מאוד חשובה בהפליה. איזה חלופות יש לנו. התובעים ( מח' לעניני תעסוקה ועבודה בקליפורניה) גרסו, שהיא צריכה לוותר אז על עוגות חתונה למשל (בין היתר). ובכך, להימנע מהפליה לא רצויה ולא חוקית. בית משפט התנגד. עסק קטן. חלק חשוב מן המחזור, בנוי על עוגות חתונה. זה לא מידתי. אולי חלופה אחרת:

    העובדים יעשו זאת. העובדים הלא מאמינים. אבל:

    בשביל בית המשפט, זה יעמיד הקונדיטורית באותו מצב למעשה. היא לא צריכה לסבול או לתרום להפרה של אמונתה הדתית בעסק שלה.

    הזוג די הושפל יש לציין. לא רק ההפליה עצמה. אלא, נפלה שגגה. אחד העובדים, קיבל אותם. הסכים לאפות העוגה כרצונן. ידע שהן לסביות, אבל, העלים מבעלת הבית את הענין. כאשר הזוג לסביות דיסקס איתה על העוגה, פתאום התחוור לבעלת הבית, שהן לסביות. והיא סירבה בו במקום.

    אבל שוב, גם מח' התעסוקה של מדינת קליפורניה. גם השופט. אפילו הזוג לסביות, לא יכלו להטיל ספק באמונתה הכנה. וזה בין היתר, הכריע את הכף.

    אז שוב נוכחים אנו:

    המחוקק או החוק, לא עוזרים. צריך לפתור קייס פרטני בבית משפט. קייס שאי אפשר למצוא לו מיתאם מדוייק עם חוק או מערכת חוקים. צריך להתאים בין מקרה פרטני, לחוקים כלליים מופשטים. חוקים ועקרונות חוקתיים מופשטים. זוהי מלאכה, שרק בית משפט יודע ויכול לעשות. לטחון עד עפר דק, עובדות, השתלשלות עניינים, לחשב מידות ומשקולות ביחס למקרה נתון.

    בקיצור: זה לא אקטיביזם שיפוטי. זה העבודה הטבועה של בית משפט. גם בארץ החופש (והמיתוסים האצטקים) כך הדברים. חופש לא עוזר. חירות לא עוזרת. כי צריך לפתור בעיות:

    של מי הזכות העודפת פה. של קונדיטורית חופשית, או זוג לסביות חופשיות ? צריך לצלול לחוקים ופרטים בשביל זה. אינטואיציה, לא עוזרת.

  • דו"ח העיצה הרעה II

    ויקיפדיה / מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם

    אז לפנינו הדו"ח השני, של ועדת החקירה של מועצת זכויות האדם של האו"ם, בקשר למצב פה בישראל ובשטחים וכדומה.

    ציינו בפוסט הנוגע לדו"ח הראשון, שהם הגיעו למסקנה "מפתיעה" ששורש הרע פה בסכסוך, זה איך לא: הכיבוש. הדו"ח הראשון, היה קצת יותר מאוזן, ותיאר גם הפרות זכויות אדם, ביהודה ושומרון, בעזה וכדומה.

    הדו"ח הזה השני, הרבה פחות מאוזן. אבל:

    ציינו בפוסט הראשון: התגובה הישראלית, ילדותית ומגוחכת. תדיר כך. פוטרים זאת באנטישמיות, וזהו. כך גם לפיד הגיב בקשר לדו"ח השני הנוכחי. וכמובן, כפי בדו"ח הראשון, מנעו בכלל כניסה של חברי הוועדה לישראל.

    אז ברור שזה מגוחך. יהיו בפניהם עמדות חד צדדיות, והרבה טיעוני נגד טובים, ייעלמו מהם. אז למה זה טוב ?

    בעולם לא קונים בדרך כלל הטיעונים האלו של אנטישמיות. זה פסיכי לגמרי. פסיכי לגמרי, מכיוון שהם כאנשי מקצוע, מציבים טיעונים מאורגנים, יסודיים, מבוססים על קונפיגורציות עובדתיות מאורגנות. אז על פניו זה נשמע נכון וצודק וטוב. נכון, רק על פניו. אבל, כך זה נשמע. שהרי:

    נניח הם מאזכרים בדו"ח החלטות מועצת הביטחון, לגבי סיפוח מזרח ירושלים, ורמת הגולן. אז החלטות מועצת הביטחון, דוחות הסיפוחים הללו, כבלתי חוקיים מבחינה בינלאומית משפטית. אז למה אפשר לצפות בדיוק, בלי להתמודד עם כך ?

    אז בדו"ח הזה, הם דנים בכיבוש, כמצב פרמננטי. יותר דה פקטו, מאשר דה יורה בקשר ליהודה ושומרון. אז הם מביאים, את הפסיקה של בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, בנוגע לגדר ההפרדה. שם בית הדין, קובע, שהגדר מייצרת מצב של דה פקטו סיפוח.

    אז הרי, גם אנשים ברי דעת בעולם, שהם לא אנטישמיים, חייבים להודות, שיש הרי דברים בגו. לא ייתכן אחרת. אז איך להתמודד אחרת ? צריך להציב טיעוני נגד מאורגנים. ויש הרבה מאוד כאלו.

    אז מבחינתם הכיבוש עושה רושם כאמור, של כיבוש פרמננטי דה פקטו. זוהי הכוונה של ישראל מבחינתם. הם מביאים הרבה ראיות לכאורה לכך. ולמשל, הצהרות של מנהיגים. נצטט את נתניהו ובנט:

    זה ברמה ההצהרתית. דה פקטו מעשים, אז למעשה השתלטות על משאבים, קרקעות, מינרלים, מים וכדומה רשימה ארוכה. נצטט בקשר למחצבים מינרלים וכדומה:

    וממשיכים:

    נכון ל- 2015, 11 מחצבות בשטח C. מחצבות המייצרות 10-12 מליון טון של חומרי גלם ומינרלים שונים. מתוכם, 10 מליון טון בקירוב הועברו לישראל. מדינת ישראל קיבלה ב-2015 מעל 74 מליון שקל תמלוגים שונים על שימוש במחצבים אלו.

    או לגבי הכרזות על שטח צבאי סגור. נצטט:

    אז מאז תחילת הכיבוש, ישראל השתמשה בצידוקים בטחוניים, לסגירת שטחים בגדה המערבית. בפועל, זה שומש לא לביטחון לרוב, אלא לבניית התנחלויות הם טוענים. ישראל הכריזה על כ-18 אחוזים משטח יהודה ושומרון, כשטחים צבאיים סגורים. מתנחלים ישראלים, עיבדו בתוך השטחים הצבאיים המוכרזים הללו, כ-14 אלף דונם, חלקם, קרקע פלסטינאית פרטית.

    אבל, דברו עם המינהל האזרחי. עובדי מקורות. ארגוני הגנת הסביבה וכו… הם מלאים טענות כרימון. זה לא כזה פשוט או חד צדדי. הכל, מעבר לטיעונים גיאופוליטיים כלליים. 

    נמחיש למשל מן הדו"ח:

    הם מציינים כך, נצטט: 

    For example the Nation state law of 2018 gives only Jews the right to self -determination in Israel and removes the status of Arabic as an official language alongside Hebrew

    אין דבר כזה. הם טוענים שחוק יסוד הלאום (לא מציינים אגב, שזה חוק יסוד. basic law מתכנה באנגלית) שלל מן הפלסטינאים או הערבים הישראלים, את הזכות להגדרה עצמית, ושלל את תקפותה הרשמית של השפה הערבית לצד העברית.

    לא היה ולא נברא כלום מכך. ותחילה:

    הערבים הישראלים הם לא פלסטינאים כלל. הם סובייקטיבית מחשיבים עצמם כפלסטינאים וערבים. אבל, בפועל, אובייקטיבית, הם בסך הכל, אזרחים ישראלים, שדתם מוסלמית. הא ותו לאיו. ואם לא טוב להם, מה הם מתלוננים על כך שיהדות הינה דת, ולא לאום ? דת ולא לאום, ולכן, אין אפשרות ליישב הם טוענים, מדינה יהודית (או מדינת היהודים למעשה) עם מדינה דמוקרטית. אז הם עצמם, מה פתאום פלסטינאים בפועל, או ערבים בכלל ? אם הכל סטריקטי כמו וודקה בלי מיץ תפוזים, אז הם בסך הכל ישראלים וזהו.

    וחוק יסוד הלאום, נהפוך הוא, מדגיש את הייחוד של השפה הערבית. אף אחד בכלל לא שלל כלום מן השפה הערבית, באשר, לא השפה העברית, ולא השפה הערבית, היו בעלי סטטוס חוקתי לפני חוק יסוד הלאום. נצטט מחוק יסוד הלאום:

    1. (א) עברית היא שפת המדינה.
      (ב) לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה; הסדרת השימוש בשפה הערבית במוסדות ממלכתיים או בפניהם תהיה בחוק.
      (ג) אין באמור בסעיף זה כדי לפגוע במעמד שניתן בפועל לשפה הערבית לפני תחילתו של חוק-יסוד זה.

    אז מה בדיוק נשלל מן השפה הערבית ? נהפוך הוא, הוגדרה כשפה בעלת מעמד מיוחד במדינה.

    ובכלל, מה פתאום יש זכות הגדרה עצמית לערבים ישראלים ? הם חיים במדינת ישראל על הגדרותיה, ועל האתוסים שלה המיוחדים. נניח באנגליה, ים הודים ופקיסטנים. אז מה, יש להם זכות הגדרה עצמית ? יש בעיה עם האתוס נניח של בית המלוכה הבריטי ? בית מלוכה יכול לשמש כאתוס, ולא דת מרכזית בהוייה האנושית ? איפה זה כתוב כל זה ?

    והרי מגילת העצמות מבטיחה שיויון לכל האזרחים באשר הם. מגילת העצמאות, הינה מסמך משפטי מכונן (לא תחיקתי אמנם, אבל, בהחלט משפטי). איפה משהו פה נסתר בקשר למגילת העצמאות ולשיויון אזרחי ? מי שלל או שינה משהו ביחס למגילת העצמאות בחוק הלאום ? אם כבר, רק הוסיפו סטטוס ייחודי לשפה הערבית. והרי, אין בכלל אזכור בשמץ לשפה הערבית, במגילת העצמאות.

    חבל על המדיניות הנפסדת הזו של ממשלות ישראל. מלפיד רק, אפשר היה לצפות לקצת יותר תחכום ותמרון. נתניהו, חבל על הזמן. זה אהבל של ממש. לפיד אבל, אכזבה של ממש.

    נ.ב: החשיבות של הדו"ח הזה, גם במתן המלצות קונקרטיות. מאוד קריטי יכול להיות. זה קצת סבוך היה לשלב הכל פה. נעלה פוסט נפרד, בקשר למשמעות ההמלצות בדו"ח.

לקבלת תוכן חדש ישירות לתיבת האימייל.