עפר הארץ

על משפט ועל בכלל……..

שלום רב,

ברוכים הבאים לעפר הארץ, הבלוג של אל רום.

נושאי הכתיבה, משתרעים מאופק לאופק. אבל, הרבה מאוד, חומרים משפטיים.

אוטודידאקט. הכל לומד לבדי (כולל חוק ומשפט).

בחוק ומשפט, לא האמת היא החשובה. לא האמת, וגם לא כל האמת, וגם לא רק האמת כפי שמקובל לחשוב. אלא, האמת, עד עפר דק!

ההבדל בין האמת, לבין האמת "עד עפר דק" כפי השופטים, הרי בבחינת גיים צ'נז'ר בלתי נתפס.

בכלל, הרבה תפיסות שגויות, הרבה מיתוסים, הרבה דיעות קדומות לגבי השפיטה ומערכת המשפט. וכאן בבלוג, ובין היתר, על כך נעמוד.

תודה שביקרתם, תודה שהגבתם.

אז לפנינו כתב האישום נגד טראמפ, בקשר למסמכים המסווגים מן הקומפלקס שלו ב: מאר-א- לאגו שבפלורידה.

נזכיר, כתב אישום אחד נגדו , הוגש כבר למדינת ניו יורק. מדובר בבית משפט מדינתי כמובן. ואילו, לפנינו, כתב אישום שהוגש לבית משפט פדרלי ( מחוז דרומי של מדינת פלורידה).

למי שרוצה להרחיב קצת בקריאה מסביב על כתב האישום, אז פה בבלוג של פרופ' ג'ונתן טורלי. פה בג'וריסט, גם פה בג'וריסט.

אנו נעסוק בכתב אישום עצמו (הכתב אישום נגדו, ונגד עוזרו: Waltine Nauta). לא ניכנס להכל כמובן. מחזיק 49 עמודים (כולל הרבה ספיחים וכדומה).

הכתב אישום עצמו, מדהים ממש. אי אפשר להאמין מה שאדם קורא. הוא עושה רושם של כתב אישום מבוסס היטב ( 38 סעיפים אגב). לא מובן מה קרה לטראמפ. רמה כזו של קלות דעת, של פזיזות, בהחלט בלתי מתקבלת על הדעת. ועוד נשיא לשעבר ? שרוצה לרוץ לעוד קדנציה ? קשה ממש לקרוא כל זאת. איך ייתכן שבמשך תקופה, מסמכים שהוא לקח מן הבית הלבן, מסווגים ביותר חלקם, נזרקו ואוחסנו ברשלנות בקומפלקס שלו במאר-א- לאגו, נגישים לכל דיכפין. המון אורחים ואירועים במקום. המון חדרים. לא מובן. מסמכים מסווגים ביותר, זרוקים בחדרי אמבטיה. חדרי אירוח ונשפים. לא מובן. על כך, הוא ניסה לשבש החקירה. ניסה להעלים מסמכים (מחוקרי ה-אף בי איי, ומחבר המושבעים הגדול, ומעורכי דינו אפילו).

יש שם מסמכים שמוגדרים כ- Top secret למשל. נניח על יכולות גרעיניות של מדינות זרות. צווים נשיאותיים מגדירים כך בגדול רמות סיווג:

Top secret : יכולים לגרום באופן חריג וקשה ביותר נזק קשה מאוד לביטחון הלאומי (הגילוי או החשיפה של המסמכים כמובן). Secret: נזק רציני. ו- Confidential פשוט נזק. אז המון מסמכים יחסית, מוגדרים כ-טופ סיקרט. כלומר, יכולים לגרום נזק חריג וקשה מאוד לביטחון הלאומי.

שימו לב למצב הנפשי שלו אבל: הכתב אישום, מצטט אמירות שלו, בהיותו מועמד לנשיאות דאז, ובהיותו נשיא. אמירות המבטאות את עמדותיו כלפי מידע מסווג וכדומה. נצטט כמה חלקים רלבנטיים:

קולטים ? בעודו מועמד הוא מצהיר בלהט, אני אדאג לאכיפה משמעותית של מידע מסווג. אף אחד לא מעל לחוק. ועוד: אין מצב שנרשה לעצמנו, נשיא בחדר הסגלגל, שלא קולט מה זה מידע מסווג וחסוי וכדומה.

עכשיו, בעודו נשיא כבר, נצטט:

באנג….יש לי חובה חוקתית וייחודית להגן על האומה שלנו, על ידי שמירה ואבטחה של מידע מסווג. יש לנו בעיה עם נושאי משרה ציבוריים לשעבר, שמקבלים גישה לא ראויה למסמכים מסווגים. גישה למסמכים מסווגים, צריכה להיות רק על בסיס ביטחון לאומי, לא קטע אישי. אבל, כתב האישום, מספר ומצטט לנו, על פגישות שלו, עם מוציאים לאור, כותב ספרים עליו וכדומה, ובהם הוא מציג חומר חסוי ביותר. ומזכיר להם, שזה חסוי. סודי וכדומה. אי אפשר לקלוט ממש הדברים ( מי שרוצה לקרוא ממש הדיאלוג בינהם, מוזמן לעמוד 15 והלאה, בכתב האישום בלינק דלעי"ל).

אז מה קרה לו בדיוק ? גם החזקה של חומרים כאלו. גם הסתרה מכוונת שלהם. גם תצהירים שקריים על פי הנטען לגבי המסמכים המאוחסנים אצלו וכדומה 38 סעיפים קשים ( חלק מן הסעיפים, מטילים עונש של 20 שנות מאסר אשכרה).

טוב: יש הטוענים נרקסיסט פשוט. בלי חשבון, רק לעצמו ולתפארתו. יש הטוענים, מרמור קשה בגלל ההפסד בבחירות. יש גם חשד שפשוט איראן בין היתר. נזכיר שהוא פרש מהסכם הגרעין. באופן בלתי נתפס פרש. אחרי שהאיראנים עמדו בצורה ברורה ביותר בהסכם. זה בין היתר מה שהביא לנפילה של רוחאני, ולעליה של ראיסי השמרני יותר. זה מה שהביא לתכל"ס מצב, שבו איראן מתקרבת כבר לחומר בקיע ברמה של 90 אחוזים. הוא חשב שהאיראנים, בהכנעה, יגיעו להסכם חדש איתו, משל היה הדבר איזה הסכם על מטראז' בקניון או איזה מגדל מגורים. אבל, הבן אדם לא קלט כלום. והנה הגענו לאיפה שהגענו. אז אולי לתרץ זאת עם חומרים מסווגים. אבל, מסווגים. לא יכול היה לפרסם הרי. אולי בעקיפין לפרסם. מי יודע.

קולטים ? נפתלי בנט, עומד להיכנס בשערי מדינת קנדה. לנאום באיזה אירוע בטורונטו (אגודת ידידי מרכז שמעון ויזנטל). משהו בסביבות 14 ביוני משהו. יש הרבה פעילי שמאל בקנדה. רוצים למנוע ממנו כניסה. למה בדיוק ? טוב, די ברור, פשעי מלחמה וכדומה.

אפשר כאן לקרוא על כך בערוץ 7. אפשר כאן תמצית בג'וריסט.

יש הרבה פעילי שמאל בקנדה, יהודים אגב. עושים הכל להילחם במדינת ישראל ושלוחיה וכדומה. אפשר להמחיש פה למשל, פסק דין פדרלי בקנדה, העותר, יהודי, זועם על הכיתוב או התווית של יין מיוצר בישראל, בעוד שהיין מיוצר ביהודה ושומרון, והוא מבקש לשנות התוית או הכיתוב.

אז לפנינו כתב הבקשה לבית משפט פדרלי בקנדה, בקשר למניעת הכניסה של נפתלי בנט למדינה כאמור.

אז למה למנוע ממנו כניסה, כלומר: באיזה עילה משפטית למעשה אפשר לעשות כדבר הזה על פי החוק הקנדי. יודגש כאן: בנט היה ראש ממשלה, אין לו תפקיד רשמי עכשיו כמובן. הוא ציפור דרור חופשיה, לכאן או לשם. כך שחסינות במובן הסינכרוני משהו, לא רלבנטית כרגע. אז מה כן ? אם כך:

החוק בקנדה, מונע ממי שביצע פשעי מלחמה, חשוד בכך וכדומה, ופשעים נגד האנושות או פשעים נגד העמים, להיכנס לקנדה, ובכלל, יכול להישפט שם, על בסיס סמכות אוניברסלית (כפי שהסברנו בעבר, גם אם למדינה השופטת, קנדה לענייננו, אין זיקה לאירועים).

למשל, החוק להגנת הגירה או מהגרים ( The Immigration and Refugee Protection act) כך מורה אותנו בחלק רלבנטי (סעיף 33, 35(1)) עליו בין היתר, מסתמך כתב הבקשה לצו מניעת כניסה לבנט כאמור, נצטט:

Human or international rights violations

A permanent resident or a foreign national is inadmissible on grounds of violating human or international rights for

committing an act outside Canada that constitutes an offence referred to in sections 4 to 7 of the Crimes Against Humanity and War Crimes Act

being a prescribed senior official in the service of a government that, in the opinion of the Minister, engages or has engaged in terrorism, systematic or gross human rights violations, or genocide, a war crime or a crime against humanity within the meaning of subsections 6(3) to (5) of the Crimes Against Humanity and War Crimes Act;

אז עד כאן, המחשה לאחד מן הביסוסים המשפטיים:

את הבקשה הם מניחים כאמור, לפתחו של בית משפט פדרלי. הבקשה מופנית כנגד השר לביטחון הציבור ( Minister Of Public safety).

הם טוענים אגב לדחיפות. בעניינים כאלו, השופט שוקל את מאזן הנוחות מה שנקרא. מי יפגע יותר, ממצב דברים בלתי הפיך (או הפיך) באם יינתן צו מקדים, לפני החלטה סופית. הם טוענים, שהבקשה שלהם, לא תייצר שום נזק. כמובן שזה מגוחך משפטית. מבנט תימנע כניסה. השפלה. המשתתפים בכנס בו הוא ינאם, גם יושפלו. על כך, יש בעיה כמובן שהממשלה הקנדית בטח תעלה, בעייה של יחסי חוץ. ביחסי חוץ, בייחוד במימד המשפטי, יש מקבילית כוחות של הדדיות. ככל שיש הדדיות ביחסים טובים (או רעים) אז כך נוהגים אחד כלפי השני. אז גם מדינת קנדה עשויה לסבול כמובן מיחס דומה או תגמול של מדינת ישראל.

הממשלה הקנדית גם עשויה לטעון, שיש בסך הכל חקירה בהאג. אמנם מלאה (בנט מואשם בעיקר על ידם , בהרחבת התנחלויות וכדומה). אבל, החקירה לא מוצתה הם עשויים לטעון אולי. לא הוציאו עדיין צווי מעצר, צווי התייצבות וכדומה. נחכה בסבלנות. מנגד, הארגונים העותרים, יכולים לטעון להחלטות מועצת הביטחון, בדבר אי חוקיות ההתנחלויות וכדומה ( ראה למשל כאן, החלטת מועצת הביטחון 478 השוללת את חוקיות הסיפוח של מזרח ירושלים, בעקבות חוק יסוד: ירושלים).

אז יהיה מענין לשמוע הטיעונים של הממשלה הקנדית, שלא סביר שתיענה לבקשה הזו. לא בקלות בטח ובטח. לא מיד. אלא אם כן ייכפה הדבר על ידי בית המשפט.

ויקיפדיה / סטורמי דניאלס

אז כולם שמעו על ההעמדה לדין פלילי את טראמפ (מדינת ניו יורק). כתבנו על זה שני פוסטים לאחרונה. אפשר לרענן: כאן פוסט ראשון. כאן פוסט שני. בעיקרון נזכיר שמדובר ברישום כוזב במסמכי תאגיד. הוא שילם דמי שתיקה לסטורמי דניאלס, ורשם זאת כהוצאה משפטית, ולא היא לטענת התביעה. אז ייתכן שיהיה פה סיפור של עבירת מס. עבירה על חוקי בחירות. או סתם עניינים שביושרה ופגיעה בחוקיות מעשי המינהל הציבורי וכדומה. לא ברור לגמרי עדיין.

בפוסט הזה, נעמוד על בקשה מאוד מעניינת של ההגנה לבית המשפט. ההגנה מבקשת מן השופט, לפסול עצמו מלשבת בתיק הזה. השופט אגב ממוצא היספני. טראמפ בכלל לא מסמפט היספאנים. אבל, הטיעונים של עורך דינו של טראמפ, לא קשורים כלל למוצא של השופט:

3 ראשי חץ או ראשי טיעון, לעורך הדין של טראמפ, בקשר לבקשת הפסילה:

ותחילה, ביתו של השופט היא שותפה, נשיאה, ומנהלת בכירה או ראשית, בעסק המתכנה: קמפיינים אותנטיים( Authentic Campaigns). אפשר לקרוא עליהם כאן. עכשיו, מדובר בניהול קמפיינים פרוגרסיביים, למועמדים דמוקרטיים וכו… ניהול, גיוס כספים וכדומה. ואם כך טוען עורך הדין של טראמפ, הרי יש לשופט, הטיה פיננסית משפחתית לכאורה בסיפור. שהרי, אם טראמפ יורשע, ועל ידו למעשה (וחבר מושבעים כמובן) אזי, זה יתרום להצלחה הפיננסית של העסק בו ביתו שותפה, וכמובן יהווה חומר ניגוח כנגד טראמפ בריצה הבאה לנשיאות. זוהי הטיה פוטנציאלית ביושרת השופט בתיק, ופגיעה באמון הציבור ביושרת בתי המשפט וכדומה. נצטט:

ראש חץ שני, הינו התרומות לכאורה, של השופט, לקמפיינים דמוקרטיים בעבר. חשוב להדגיש: הדבר נלמד מפי השמועה. עורך הדין, הגיע לכך, דרך המדיה. לכן, הוא מבקש למעשה מן השופט הבהרות. הבהרות בדבר תרומות כאלו שלו בעבר לקמפיינים של דמוקרטים, ואם אכן, הוא צריך לפסול עצמו. נצטט:

וראש חץ שלישי: עסקינן במעורבות בעבר של השופט, במהלך מילוי תפקידו כשופט, ובמהלך מגעים לעסקת טיעון, לשכנע נאשם אחר דאז, לפעול כנגד טראמפ (תוך מינוף של הענשה מחמירה וכדומה) ולהפליל את טראמפ למעשה. זה מבחינת עורך הדין, יוצר הטייה פוטנציאלית כנגד טראמפ, הטייה שמחייבת פסילה לדעת עורך הדין. נצטט:

עד כאן 3 ראשי החץ של ההגנה:

תיק היסטורי. הרוחות סוערות. לא משוכנע כלל שהשופט יפסול עצמו. אבל, העורך דין פה, בעצם, מבלי דעת אולי, מלבה עוד יותר את דעת הקהל הסוערת, בקשר לחשד, שמדובר בהעמדה לדין, במדינה דמוקרטית מובהקת, עם מניעים פוליטיים פסולים לגמרי. עוד נדע ימים. ונעקוב ונעדכן.

לפנינו פסק דין בעליון. פסק דין בגלגול שלישי. תביעת לשון הרע, של מיקי זוהר נגד עמותת "חוזה חדש". גלגול שלישי כפי שהסברנו: אחרי שלום, אחרי מחוזי, ועתה בעליון בשלישית. לכך צריך רשות מיוחדת. צריך ענין שחורג מן הענין הפרטי של הצדדים היריבים, ומביע ענין ציבורי משפטי עקרוני. הרשות ניתנה, ונעמוד על ההכרעה.

אבל תחילה, כותרי הייחוס של פסק הדין:

אז בשלום, נדחתה התביעה של מיקי זוהר בלשון הרע כאמור, כנגד העמותה. השופטת קבעה שמדובר במטאפורה. אדם מן היישוב, לא יקלוט הדברים, כאילו מיקי זוהר הוא באמת חייל בארגון פשע של ביבי וכדומה. במחוזי נקבע דווקא שכן. הוא (מיקי זוהר) תבע על סך: 140,000 שח', המחוזי פסק לו: 10,000 שח'. ועתה הגענו לעליון. אפשר לקרוא פה הפוסט הראשון שלי בנושא, על הפסיקה של שלום. 

העליון, דחה התביעה של מיקי זוהר. פטר העמותה מכל חיוב בלשון הרע. העליון דווקא בגדול ככה, צידד בעמדת שופטת השלום. זוהי מטאפורה יותר. אדם סביר מן היישוב, לא יבין הדברים, כאילו עסקינן בחייל בארגון פשע. גם אם הוא דמות ציבורית, איש ציבור, זה לא חורג בצורה קשה, מן הסבירות בהתבטאות. את מבחן תום הלב הם עברו. מדובר על הבעת דיעה, לגבי נושא משרה ציבורית, בקשר לאופן תפקודו וכדומה. לא נוכל להיכנס פה להכל. 

שלשת השופטים באחידות דיעים כאן. יש לדחות התביעה. 

וישר לפינת הגיחוך שלנו: 

יש לנו כאן הרכב שופטים, ימין על מלא ממש. סולברג והשופטת וילנר, ימין ציוני דתי משיחי. ושטין מינוי של איילת שקד, אין צורך גם להפליג בתיאורים. מאידך, מיקי זוהר, הוא ליכודניק קלאסי הרי. אז מה אתם חושבים, שבגין כך, שלשת השופטים הימניים עלק, יצדדו במיקי זוהר, ויפסקו לטובתו. לא כל שכן, אחרי שהמחוזי פסק לטובתו ? טעות קשה. 

נניח שעמותת חוזה חדש, הייתה גורסת, שיש לפסול השופטים פה. הרכב ימני מובהק ביותר הרי. מיקי זוהר גם בליכוד ובימין. מה היה הסיכוי שלהם ? אפילו לא 1 לטריליון. כך גם המערכת רואה את עצמה. והסברנו לא פעם: 

גם אם יש לשופטים דיעות אידיאולוגיות פרטיות. אין זה מעלה ומוריד כלום. זה קשקוש בגרוש. השופטים כבולים בפרוטוקולים. פרוטוקולים סבוכים ביותר. הם חייבים להיצמד אליהם. ההיצמדות לפרוטוקול, זוהי הזהות המקצועית שלהם. הזהות המקצועית, גוברת על הזהות האישית. כך הדברים. אין דרך אחרת. דרך אחרת, הייתה מראה להם הדרך, מחוץ למערכת. לא היו שורדים במקצוע. בטח לא היו מגיעים לעליון. כך הדבר בחיים בכלל. כך הדבר גם בשפיטה ושופטים. 

שוב מאוד מומלץ לקרוא הפוסט שלי פה, ולהבין הסוגיה והבעיה או הפרספציה השגויה של כל כך הרבה ציבורים שזועקים לשמים, מבלי להבין דבר וחצי דבר. 

כך שפוליטיקאים שוטים, יכולים להתכסח על מינוי שופטים והוועדה למינוי שופטים, הרבה זה לא יכול לעזור. יכול לעזור לעשות רושם על הבייס המפגר שלהם. במציאות, לא יעבוד. ואם היה עובד, לסדום ועמורה נדמינו. 

נ.ב: לפי ההיגיון של כל כך הרבה ציבורים, איפה עובדים השופטים ? אצל מי ? השופטת בשלום בשמאל ? דחתה הרי התביעה. שופטי המחוזי בימין ? אישרו הרי התביעה. והעליון ימני משיחי הרי דחה התביעה ? איך זה מתיישב כל זה ? זה אשכרה פיגור שכלי.

לפנינו בג"צ (פסק דין) חשוב. נזכיר פוסט שהעלינו בעבר, בקשר לחוק החמץ. נתחנו בפוסט כאמור, את הצעת החוק, הנוגעת לאיסור או הסדרת איסור הנוגע להכנסת אוכל חמץ בפסח לבתי חולים. החוק עצמו, בא במסגרת תיקון, לחוק זכויות החולה (הוספת סעיף: 9א). העותרת בפסק הדין לפנינו, מלינה על בית חולים לניאדו, בקשר לאיסור המדובר.

אבל, תחילה, כותרי הייחוס של פסק הדין:

עד כאן כותרי הייחוס:

אז מה בעצם הבעיה פה. הבעיה היא כזו:

יש לנו על פי החוק, סמכות שניתנה למנהל בית חולים, להחליט על פי נסיבות מוגדרות, האם ואיפה להכניס חמץ בבית החולים עליו הוא מופקד. אבל, יש פה בעיה. מה שווה איסור, אם אי אפשר לכפות אותו. לבקר אותו. להסדיר אותו בפועל. בשביל לעשות זאת, צריך לערוך חיפוש. שהחוק לא יהא אות מתה כמובן. מה גם, שכאשר ניתנת סמכות לאדם על פי חוק, הסמכות כוללת את סמכות העזר, ליישם החוק (ראה חוק הפרשנות, סעיף 17(ב)). בעניינו, סמכות עזר, משמעה גם: חיפוש לכאורה. שהרי, אם אוסרים כאמור על הכנסת חמץ, צריך לאכוף זאת. לוודות זאת.

על זה בדיוק מתלוננת העותרת. למעשה העותרת טוענת, שיש אולי סמכות למנהל בית החולים, לקבוע את גדרי איסור החמץ, אבל, לא ייתכן לאכוף את החוק, על ידי חיפוש בכליהם של הבאים בשערי בית החולים. חיפוש כזה לא חוקתי. לא חוקתי, למרות סמכות העזר המסתברת או הכללית, שניתנה למנהל בית החולים. נצטט:

עד כאן:

אז איך זה מתיישב בדיוק ? מחד יש חוק, הסמכה על פי חוק, ויש לאכוף האיסור. צריך חיפוש לכך לכאורה. לכך הכוונה בסמכות עזר כאמור. אלא שהעותרת טוענת, שחיפוש הינה הפרה חוקתית של זכות יסוד. זכות יסוד של הפרט. להיעזב לנפשו. לא להיות מעוכב. שלא יחטטו בחפציו, יפגעו בפרטיותו וכדומה. ולכך, צריך הסמכה מפורשת בחוק ( על פי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, סעיף 8). חוק החמץ, לא הסמיך מפורשות מנהל בית חולים לעשות חיפוש. אלא, רק לקבוע בגדול, גדרי איסור. מאבטחים בבתי חולים, רשאים לעשות חיפוש, רק בקשר לביטחון הציבור. לא בקשר לשום חמץ בפסח.

משרד הבריאות למעשה, מסכים עם העותרת. פסח כבר מאחורינו, ולכן העתירה נמחקה למעשה. נצטט:

עד כאן:

אז פסח 2024 כשר. נקווה שעד אז יירגעו הרוחות גם, והטורים יירדו קצת ברחובות ובמסדרונות הממשל. בתי חולים, זה לא מקום להתלהמויות מהסוג הזה כמובן.

אז לפנינו פסק הדין, בערעור של אפי נוה ובת זוגתו. מי שרוצה לרענן הדברים מן הפוסט הראשון שהעלנו (בית משפט שלום) יכול פה לקרוא הפוסט. ולפני הכל, נתחיל עם כותרי הייחוס של פסק הדין בערעור כאמור:

אז עד כאן כותרי הייחוס:

בית משפט של ערעור פה, לא נגע אשכרה בכלום. לא נוכל להיכנס להכל. פסק דין ארוך יחסית (מעל 50 עמודים). הוא (המחוזי) קיבל את פסק הדין של השלום כפי שהוא: על כרעיו, קרביו, ובני מיעיו. לא שינה כלום. משמע: דחה הערעור של אפי נווה ובת זוגתו, דחה הן לענין הכרעת הדין. והן לענין גזר הדין. דחה גם את ערעור המדינה לענין גזר הדין ( המדינה גרסה שגזר הדין, הקל מדי עם המערערים).

אינספור דיבורים ומיחזורים ופמפומים, על המפייה המשפטית במדינת ישראל. כולם שם עובדים אצל כולם. רוחצים ידיים לכולם. עובדים רק אחד בשביל השני. מגוחך לגמרי:

למרות היותו דאז יו"ר לשכת עורכי הדין, הלכו איתו עד הסוף. לא ויתרו על כלום. לא נמנעו מהרשעה (הרשעה עם רישום פלילי כלומר.שהרי, יש מקרים שאדם נמצא אשם נדגיש, אבל, לא מורשע עם רישום פלילי, שיכתים את עתידו). זוהי עבירה פלילית ראשונה, גם של אפי נווה, וגם של בת זוגתו. לא עזר. שניהם זקוקים לרשיון כמובן, רשיון לעסוק בעריכת דין. עתידה של בת זוגתו שעוד לא הוסמכה, ממש במלוא העוצמה וההיקף עוד לפניה. לא עזר כלום. הוא טען לאכיפה בררנית. זה בכלל התיק הראשון, שבו מאשימים אדם, בשילוב של קבלת דבר מה במירמה, וגם יציאה וכניסה אסורים למדינת ישראל. לא עזר שום כלום. הוא טען לריבוי עבירות שלא לצורך. המחשנו זאת בפוסט הקודם (פילוסופית ככה בגדול): לא ייתכן להאשים אדם גם באונס, וגם בתקיפה. שהרי אונס קלאסי, מלווה בתקיפה בעיקרון. לא שעו כלל לתחנוניהם. והרי את העבירה הם ביצעו, לא בגין בצע כסף. לא בשביל מעשה טרור. לא כאמצעי לעבירה פלילית אחרת. אלא: פשוט ברקע הליך גירושין אזרחי קשה מאוד לאפי נווה. ומסתבר לטענתו בכל אופן, שחוקר פרטי שגרושתו מעסיקה, מוציא נתונים לא חוקיים, על כניסה ויציאה לישראל, על מנת להפליל את אפי נווה, בהליך גירושין קשה וסבוך (אותה גרושה כנראה, שהעבירה הסלולרי שלו להדס שטייף, ראה פוסט קודם בענין. היא כנראה בטירוף חושים עליו). אז מה הוא כבר עשה לטענתו ? לא עזר במאומה.

היינו יכולים לגרוס פתאום, שהשופטים עובדים אצל המדינה. אצל הפרקליטים. אז הנה, הפרקליטים אם כך היה הדבר, ביריבות עם אפי נווה כשלעצמו כאמור על פי מחשבה כזו, אבל:

השופטים הרי גם דחו את ערעור המדינה על קולת העונש ( על העונש הקל לאפי ובת זוגתו). אז אצל מי עובדים השופטים ?

נשאר לו רק לבקש רשות ערעור פלילי בעליון. אין לו הרבה סיכוי. צריך שתהא שאלה משפטית עקרונית ציבורית חשובה בשביל להגיע לעליון "בגלגול שלישי" (אחרי שלום, מחוזי) שאלה שחורגת מן האינטרס הפרטי של שני הצדדים היריבים. לא ממש עושה רושם שיש כאן משהו כזה שהעליון ייעתר לו. אולי ריבוי עבירות על אותה מערכת עובדות (כפי תקיפה וגם אונס כאמור). אולי. נראה באם יבקש רשות ערעור בכלל. זוהי שאלה פילוסופית מאוד לא פשוטה. לא ממש מוצתה בפסיקה כפי שצריך אגב. אולי.

ויקיפדיה / הדס שטייף

באדיבות אתר תקדין ועורכת הדין: שוש גבע, לפנינו פסק דין מאוד מענין וחשוב, של בית הדין האזורי לעבודה (ת"א). עסקינן בספיח משפטי, לפרשת אפי נווה ואתי כרייף וכדומה. הדס שטייף, מבקשת מבית הדין לעבודה, שיורה למדינה ככה בגדול, לתת לה חסינות או מעין (למעשה, היא מבקשת ייצוג משפטי של הפרקליטות בתביעה) מפני תביעה של אפי נווה כנגדה.

אבל, לפני הכל, כהרגלנו בקודש, כותרי הייחוס של פסק הדין:

לפני כן, קצת רקע כללי, מויקיפדיה, לגבי הפרשיה ככה בגדול. נביא דברים שנוגעים ישירות יותר, לענין המשפטי שלפנינו:

בעקבות תחקיר שערכה העיתונאית הדס שטייף, גרושתו של נוה מסרה לה טלפון סלולרי שלו שנותר בכספת בביתה. לאחר פריצת הטלפון, נמצאו בו ראיות לכאורה לקבלת שוחד מיני בתמורה לקידום שופטים.[2] הטלפון נמסר למשטרת ישראל בתמורה לחסינות מהעמדתה של שטייף לדין. המשטרה פתחה בחקירה סמויה[3] וב-5 בינואר 2019 ביקש ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה, ניצב משנה יואב תלם, מבית משפט השלום בנתניה צו איסור פרסום בעניין הפרשה.[4] ב-16 בינואר 2019 הפכה החקירה המשטרתית לגלויה. המשטרה עצרה לחקירה את עורך הדין אפי נוה, ראש לשכת עורכי הדין, בחשד לעבירות של קבלת שוחד.[5] בנוסף נחקרה האפשרות שנוה השתמש במעמדו על מנת לסייע למתמחות בבחינת הלשכה, בהכשרה ובקבלה למקצוע.[6]

באותו ערב הוסר חלקית צו איסור הפרסום ונחשף שמו של נוה כחשוד המרכזי בפרשה.[7][8] נוסף אליו נחקרה השופטת כרייף בחשד שנבחרה לשופטת ביוני 2016 לאחר שקיימה יחסי מין עם נוה, שבאותה עת היה ראש לשכת עורכי הדין,[9] וכן עורכת דין שעל פי החשד קיימה יחסי מין עם נוה במטרה שיקדם את בעלה, שופט שלום, לשופט בית המשפט המחוזי.[10] שמות השופטת ועורכת הדין נאסרו בפרסום, אך במרץ 2019 הותר לפרסום שמה של כרייף.[11]

במהלך חקירתה, מחקה כרייף מסרונים מהטלפון הנייד שלה. מסרונים אלה שוחזרו על ידי המשטרה והעלו כי שר האוצר וחבר בוועדה לבחירת שופטים, משה כחלון, היה בקשר אישי קרוב עם כרייף, גם בתקופה שבה נדונה מועמדותה למינויה לכהונת שופטת.[12] פרקליטות המדינה הגיבה כי אין הצדקה לחקור באזהרה את כחלון, "נוכח העובדה שחלופת המסרונים שנתפסה התרחשה כחצי שנה לאחר בחירתה של כרייף לשיפוט".[13] אך לפי אביעד גליקמן, בידי המשטרה עדויות לקשר בין כחלון לכרייף גם טרם מינויה.[14]

בסיום החקירה הודיעה המשטרה כי לדעתה התגבשה תשתית ראייתית נגד אפי נוה ונגד השופטת אסתר כרייף לביצוע עבירות מתחום טוהר המידות.[15] בדצמבר 2019 הודיעה הפרקליטות על החלטתה להגיש כתב אישום כנגד נוה באשמות שוחד, מרמה והפרת אמונים, וכנגד כרייף באשמות שוחד והשמדת ראיות, וזאת בכפוף לשימוע.[16] בעקבות חשיפת הפרשה התפטר נוה מתפקידו כראש לשכת עורכי הדין[17] ובמרץ 2021 כרייף פרשה מכס השיפוט.

עד כאן ויקיפדיה, רקע כללי מסתבר:

אז ברור, אפי נווה תובע אותה בנזיקין (נזק). והדס שטייף מבקשת חסינות או ייצוג משפטי, לא ניכנס לזה ממש. המדינה ככה בגדול, מסרבת לתת לה זאת. ועל כן, תובעת היא זאת, מן המדינה בגדול ככה, הכל מבית המשפט שלפנינו (בית דין לעבודה כאמור).

לא נוכל כמובן להיכנס פה להכל. בית המשפט סירב לבקשה שלה לקבל ייצוג משפטי (למעשה מחק הדבר על הסף בכלל). למה בעצם ? אם כך:

היא בכלל עובדת של גלי צה"ל. לא עובדת בשום מקום רלבנטי לענייני פרקליטות. אין בינה לבין הפרקליטות שום יחסי עוסק מעסיק (או עובד/ מעביד). בגלי צה"ל היא לא נפגעה כלל מחשיפת השחיתות. נהפוך הוא לגבי השופטים: היא קיבלה את מלוא הגיבוי. הייתה פה גם טענת התיישנות. לא רלבנטית מבחינת השופטים. לכן, החוק המרכזי בענייננו: "חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המדיות או במינהל התקין) תשנ"ז 1997 לא חל כאן מבחינת השופטים.

נצטט השופטים (שופטת ו-2 נציגי ציבור כמעין שופטים, כפי שהסברתי בעבר, הכל על פי סעיף 10 לחוק בית הדין לעבודה):

עד כאן לענין יחסי עובד מעביד:

אלא, שגם צריך שהענין יהיה בקשר לעבודה. לא רק זהות הצדדים. אלא, גם בקשר לעבודה כאמור צריך להיות הדבר. נצטט:

עד כאן:

אז היא נשארה לבדה בסיפור. היא גילתה אומץ לב. אולי פעלה בדרכים קצת באקסטרים. אבל, גילתה אומץ לב ציבורי. נאחל לה שתעבור זאת על הצד היותר חלק.

אז יש לנו הכרזה מאוד מעניינת של התובע בהאג (פלילי). מערכת אלקטרונית חדשה. גלובלית כמובן. מכל מכשיר ובאונליין, ניתן להגיש תלונה ופרטים נלווים, הוכחות וכדומה מסמכים מצורפים. העסק נשמר היטב, בסטנדרטים בינלאומיים גבוהים, ומעובד הלאה במשרד התובע.

פשוט בוחרים חקירה. נניח במקרה שלנו, ישראלי רוצה להגיש תלונה ( נניח הרבה מעוטף עזה, מגישים או רוצים להגיש תלונה). הוא בוחר בחקירה ( נניח תחת הכותר: "investigation" הוא בוחר ב- "state of palestine" משמע, החקירה פה, בפלסטינה) ומצרף או כותב מלל או טקסט, מצרף מסמכים, מיקום במפה וכדומה. אפשר אגב גם להגיש תלונה אנונימית וכדומה. מאוד מהיר. מאוד יעיל.

אז כאן להכרזה של התובע. כאן לדף ההגשה האלקטרוני של התלונה.

ונזכיר שוב: לא רק פלסטינאים. גם ישראלים. הרבה מעוטף עזה למשל. התובע פה חוקר בחקירה מלאה: יהודה ושומרון, עזה, מזרח ירושלים ( מצוק איתן וצפונה). בעזה אגב, הוצאות להורג בלי משפט. פשעים נגד האנושות וכדומה התובע חוקר כאמור.

אז זה לא משחק. מתקפת נגד בקרוב צפויה, של האוקראינים על הרוסים בשטחה. יש בעיה פה עם כור גרעיני ענק. בין הגדולים בעולם. הוא נתפס על ידי הרוסים. בשטח אוקראינה כמובן. יש בו שישה כורים. הכור עצמו (כל הקומפלקס) לא פעיל. אבל, צריך כל הזמן לקרר את ליבות הכורים. בשביל לקרר צריך חשמל. אבל, הלחימה מייצרת הפסקות חשמל, פגיעות ברשת החשמל וכדומה. מזל שיש גנרטורים כגיבוי. אם הכורים, לא יקוררו תדיר, הם יקרסו או יותכו למעשה. זה יגרום לאסון גרעיני מטורף לגמרי. נזכיר את אסון צ'רנוביל בזמנו (גם באוקראינה כמובן). 

אז איך יוצאים מדבר כזה ? הסוכנות לאנרגיה אטומית מנסה נואשות לשמור על הכור, פן יקרוס. מנסים נואשות לייצר אזור מפורז. מנסים נואשות להביא להסכם דרך מועצת הביטחון, הסכם שיאפשר אי לחימה סביב הכור הזה. הרוסים כנראה מוכנים. ברור, הם מחזיקים בכור, ויודעים שמתקפת נגד אוקראינית צפויה פה. אם יהיה הסכם, זה ירסן ויעכב את האוקראינים בלחימת נגד צפויה. האוקראינים מנגד, כמובן מהססים או לא ממש בעד. 

מטורף לגמרי. כדאי כאן לקרוא קצת, ב- UN dispatch על כך ( מעבר ללינקים בפוסט עצמו לעי"ל). 

קצת תזכורת מצננת גם, למי שהוא בעד כורים גרעיניים לייצור אנרגיה. קשת של מצבים אפשריים, שעושים כורים כאלו מאוד מסוכנים: רעידת אדמה. התיישנות. צונאמי. מלחמה וכדומה. הטמנה בעייתית של פסולת גרעינית וכדומה. יש לנו מספיק מהאיראנים הא…….

בג"צ מחק היום עתירה, הנוגעת להשבתה של רשויות מקומיות, הכל בקשר להצעת החוק הכה מדוברת, המקימה את הסו קולד: קרן הארנונה. אז כדאי שנעסוק קצת באותה קרן שכל כך מסעירה את הרוחות בציבור. תחילה, כותרי הייחוס של הצעת החוק. לשים לב, לא כל הצעת החוק, עוסקת בקרן הארנונה, אלא, רק מפרק כ' והלאה ( תחת הכותר: רשויות מקומיות, עמודים: 368-384 (דיגיטלית) או עמודים: 720-736 בדפים עצמם. הקשיחים). אז כותרי הייחוס:

אז תחילה תמצית מאוד יעילה, של משרד המשפטים, לקבל קצת רקע כללי ויעיל, על מטרות הצעת החוק (אפשר גם בויקיפדיה פה. ואפשר אגב גם להגיב בלינק ולהביע דיעה וכדומה) :

עד כאן:

הצעת החוק עצמה, מגדירה באופן פורמלי הקרן כך, נצטט את סעיף 1 מהצעת החוק:

מטרתו של חוק זה להקים קרן שתסייע לרשויות המקומיות להרחיב את ההשקעה בתושביהן ולקלוט תושבים חדשים, לצמצם את הפערים הכלכליים ביניהן ותעודד אותן להגדיל את היצע הדיור בתחומן.

עוד מסמך מאוד מענין, של מרכז המחקר והמידע בכנסת, דן יותר בהיבטים הכלכליים של הצעת החוק כאמור. נדביק תחילה כותרי הייחוס של המסמך:

עד כאן:

כמה הערות, כמה דגשים:

יהודה ושומרון מוחרגים קצת בסיפור. למה זה ? נצטט מדברי ההסבר להצעת החוק:

זאת בהבדל שרשות מקומית ביהודה ושומרון לא תעביר בפועל כסף לקרן. כלומר גם אם לפי הוראות החוק המוצע לגבי הפרשת כספים לקרן בידי הרשויות המקומיות, הסכום שהייתה צריכה רשות מקומית ביהודה ושומרון להפריד יעלה על הכספים שמוקצים לה באותה שנה, היא לא תפריש כספים לקרן– זאת , בין השאר, בשל המצב החוקי השונה ביחס להוצאת היתרי בנייה ביהודה ושומרון.

ועוד: המסמך הכלכלי לעי"ל של הכנסת, מציין לנו, שעל פי המחקרים והניתוחים של ה-OECD , ככל שיש יותר עצמאות לרשויות מקומיות, יותר ביזור, כך זה תורם לצמיחה וכלכלה. רשויות מקומיות פה, כפופות לשיטתם יתר על המידה, לשלטון המרכזי ( ביחס לעולם המערבי, וראה נתונים שם וגרפים וכדומה). אלא שהצעת חוק כזו, מייצרת בעיה בהקשר זה. שהרי, רשויות עשירות יותר, גובות הרבה יותר כספי ארנונה שלא למגורים ( לא למגורים, זה לא רק עסקים, גם מבני ציבור אגב). אם הם יפרישו מכך לקרן כלל ארצית, אז זה יפגע ניתן לטעון: בתמרוץ הגבייה. בתמרוץ השירותים בגינם נגבית ארנונה. שהרי חלק מן הכסף שנגבה, לא חוזר לתקצוב סגור של העיריה (כלומר, למעגל סגור). אלא, מופרשים כאמור לקרן כלל ארצית. את הסתירה הזו, המסמך לא ממש מיישב. רק מנתח יותר, או מציג נתונים בהקשר זה.

קצת על מועצת הקרן, או חברי מועצת הקרן, נצטט מהצעת החוק:

עד כאן:

הצעת החוק הזו, בעיתוי מאוד קשה באה. קונפליקט קשה בין חילוניים וחרדים על תקציבים ובכלל. לא בטוח כלל גם שזה יפתור את בעיית הדיור. אבל, שנים פה, לא פותרים בעיות באופן מהותי. באופן שורשי. אחת הרעות החולות המרכזיות, הינה: בחירות כל 4 שנים (אם בכלל) והעדר מדיניות ארוכת טווח. פופוליזם לפני בחירות מעת לעת ממקדים נבחרים במקום אחר לגמרי. ועוד: אין הפרדה בין הכנסת לממשלה. משחקי כסאות אינסופיים. הכנסת צריכה לייצג הריבון הטבעי בלבד. הממשלה של מקצוענים. רק ראש הממשלה נבחר, ובבחירות אישיות. שרים, לא צריכים להיות חברי כנסת. נעלה על זה פוסט נפרד ומאורגן. הקרן הזו, גם אם יש לה קצת יתרונות, לא תפתור שום בעיה באופן יסודי. אנרגיות מתבזבזות בטירוף. עד מתי ? עד שיבוא המשיח.