אז יש לנו פה הערעור בעליון של זה הידוע או המכונה "צייד הפדופילים". עסקינן בערעור על גזר הדין של המחוזי.
אבל, תחילה, כותרי הייחוס של פסק הדין כמובן:
אז יש לנו פה בלגנוטוס. מי העבריין ? מי הקורבן ? שניהם גם יחד זה ברור משהו.
אתה לא קולט, הבן אדם, טוען שהוא היה צייד פדופילים. פעל מתוך רגשי נקם על פדופילים וכדומה. אלא, שהכסף שהוא סחט, הלך על הימורים. אבל טוען מאידך, שמה שהוביל אותו להימורים, זה עבריינות דומה כלפיו. קולטים ? הוא עמד לדין, והם לא. בוקה ומבולקה. טוען לאכיפה בררנית בכלל.
נצטט ככה באופן מסודר, מה עשה הבחור במשך שנים:
עד כאן מה עשה הבחור ככה בגדול:
אז למעשה, עונשו נגזר עליו במחוזי ל-11 שנים ו- 7 חודשים (כולל הפעלה של מאסר על תנאי וכדומה) וגם תשלום קנס 25 אלף ש"ח. 12 חודשי מאסר על תנאי. עוד 6 חודשי מאסר על תנאי. פיצוי בסך 10 אלף ש"ח לכל אחד מן המתלוננים.
נציין רק שהעליון הקל מעט בעונשו. וזה ירד ל- 10 שנים מאסר ( העליון, באחידות דיעים, ביטל ההפעלה של המאסרים על תנאי, אותן הטיל המחוזי).
אז הוא טען לאכיפה בררנית. אלא שהעליון דחה זאת. אכיפה בררנית, יש לה תנאי צורני בסיסי: וזה שיהיה מדובר על עבירות דומות. לא מדובר כלל על עבירות דומות. הוא בעיקר סחט ואיים. סחט והפר פרטיות וכדומה. הם (הקורבנות לכאורה) פשוט אם היו מואשמים, אז בניסיון לפדופיליה או כדומה.
עדיין, כמה דברים פה לא ברורים:
על פי עובדות כתב האישום, הוא הרי התחזה לנושא משרה רשמי. זוהי עבירה כשלעצמה (סעיף 283 לחוק העונשין, התחזות כעובד ציבור). לא העמידו אותו לדין על כך. גם לא מובן, למה הפרקליטות לא העמידה לדין הקורבנות לכאורה בסיפור.
ננסה לברר ולהבין. בלגנוטוס……
עפר הארץ 
להשאיר תגובה