אז לפנינו תביעה נזיקית (נזק). עסקינן בניכור הורי. האם תובעת האב, על ניכור הורי. או יותר נכון, על יצירת וטיפוח של ניכור הורי. ניכור בין הילד לבין האמא. בכך גרם לה נזק. רוצה פיצויים (בין היתר, לא ניכנס להכל). כבר בעבר, דנו לא אחת, במחלוקות בין הורים גרושים, לגבי גורל הילדים, או הילדים עצמם. מחלוקות קשות מאוד יש לציין.

אבל, תחילה, כהרגלנו בקודש, כותרי הייחוס של פסק הדין:

עד כאן:

רק ככלל יש לציין תחילה, כהערה מקדימה לכותרי הייחוס לעי"ל, שהכלל הינו משפט בפומבי. משפט פתוח. יש חריגים לכלל הזה, וזה בעיקרון, בית משפט לענייני משפחה. שם לא נדון בפומבי המשפט. לכן, עסקינן בפלוני נ' אלמוני.

האם טוענת אז, שהאב הסית את הילד נגדה. שתל לו מחשבות בראש נגדה. הילד פיתח ניכור ועויינות קשה כלפי האמא. האם טוענת שהאב אחראי על כך. האב מצידו טוען, שהיא אחראית לניכור הזה. היא בהתנהגותה, והאלימה בין היתר, גרמה לכל זה.

לא ניכנס פה להכל, בלתי אפשרי. אבל, נציין רק, שהשופט האמין לה. האמין שהאב אחראי על הניכור הזה כלפי האמא. אלא מאי, יש לאמא מה שנקרא אשם תורם. משמע, גם היא אחראית במידה מסויימת (25 אחוז לגבי השופט. מסך כל הנזק). יש לקזז מסכום הפיצויים, את ה- 25 אחוז האלו (נציין רק, שהאמא גם לא הביאה חוות דעת מומחה, לגבי הנזקים שנגרמו לה).

נצטט, ותחילה לגבי אחריות האב, בקשר לניכור ההורי כאמור (מ' הינו הילד המשותף):

עד כאן:

ולגבי האשם התורם, הנה:

עד כאן:

ותכל"ס, כמה פיצויים מבחינת השופט, הנה:

עד כאן:

האמא אגב תבעה 1000 שח' על כל יום. אבל, השופט קיצץ זאת משמעותית מאוד. היה צריך לצאת סכום מאוד גבוה יחסית, באם תביעת הנזק של האמא, הייתה מתקבלת במלואה. לא נוכל לפרט הכל, זה לא מתקבל על הדעת. די סבוך.

המון סכסוכים כמובן בין בני זוג. אבל, התופעה הזו, שהסכסוך מתנהל על ראשם של הילדים המשותפים, מזעזע שופטים. כלומר, הילד, משמש כנשק וכאמצעי מלחמה, בין בני זוג, או אחד מהם. זוהי תופעה קשה. סכסוכים כאלו, מאוד אמוציונלים. והכל כשר לפעמים, לדפוק בראש את האקס/ית.

על הסכסוך הישראלי פלסטיני, אומרים:

הלוואי, שהאהבה תגבר על האיבה. וההיגיון על השיגעון.

אבל, ביננו, לא הראשון, ולא השני, לא ייגמרו לעולם עושה רושם.

חבל חבל……