לפנינו פסק דין מענין מאוד. חשוב מאוד. אקטואלי מאוד למצבה של מדינת ישראל, לאור המלחמה בעזה. רשות ערעור אזרחי בעליון. המדובר בתרומה של רומן אברמוביץ (האוליגרך הידוע ). תרומה לזק"א בגין המלחמה וכדומה. אלא, שמערכת סנקציות בינלאומית עליו (אוקראינה נ' רוסיה וכדומה) מרתיעה הבנק מלהעביר התרומה. מה עושים בדיוק ? האם זה חוקי ? מחייב ?

ותחילה, כותרי הייחוס של פסק הדין:

עד כאן:

אז נצטט קצת הרקע הכללי של הדברים:

עד כאן:

אז מה קורה כאן ? אם כך, לכאן או לשם, ישנו טיעון, שהואיל ומערכת הסנקציות, לא מחייבת בנקים כאן, אין לעשות כדבר הזה. זוהי הפליה למעשה. זהו סירוב בלתי סביר של הבנק, לבצע פעילות לגמרי שגרתית בחשבונו של אדם.

נצטט החוק ( חוק הבנקאות (שירות ללקוח). חלקים רלבנטיים מסעיף 2) :

עד כאן:

אבל, לא מדובר כרגע בחיתוך הרסמי והסופי של הקייס. מדוע ? בעליון כאן, מדובר רק על נושא של סעד זמני. כלומר: מדובר על בקשת ביניים נקרא לזה, על פיה, בצו בית משפט, יש לחייב הבנק להעביר התרומה (אם לאיו) זאת עד אשר ייחתך הקייס סופית.

מה השיקולים במקרה כזה:

שיקול אחד, מה סיכויי התביעה. שיקול שני, מה שנקרא: מאזן הנוחות. סיכויי התביעה זה ענין די ברור. מאזן הנוחות, כפי שהסברתי כבר בעבר:

יסודו ביצירת והערכת מערכת הסיכונים הבלתי הפיכה או ההפיכה, לשני הצדדים. מי יפגע יותר, ועד כמה בלתי הפיך יהיה הדבר, אם יינתן צו בית המשפט. שהרי הצו, יפר את המאזן הקיים כרגע (כאילו לא נעשה דבר) ויהפוך מצב דברים באופן מסויים. אז זה יכול לגרום לנזק בלתי הפיך אם לאיו ועד כמה. מי שייפגע יותר מן הבלתי הפיך, יש לו יותר סיכוי לזכות בצו הביניים , בשיקלול סיכויי התביעה גם.

אז מה ההכרעה הייתה של בית המשפט, נצטט:

ועוד:

ותכל"ס:

עד כאן:

אז מבחינת העליון, זה סיכון גדול מדי, לבנק ולאינטרס הציבורי. אין להעביר התרומה בשלב זה.

מה נוכל ללמוד מכך:

סנקציות עובדות. סנקציות מרתיעות. יש להן השפעה. אי אפשר להיות מנותקים לגמרי מן המערכת הבינלאומית כמובן. פה מדובר בתרומה. ככלל, צריך לאזן בין חיוניות האינטרס של מדינת ישראל, להשפעות או השלכות צפויות. אלא שהעתיד די קודר עשוי להיות במובן זה. צווי מעצר מהאג הפלילי, יתנו רוח גבית רצינית לסנקציות. צריך לקחת זאת בחשבון. וצווי המעצר, רק ענין של זמן. טראמפ או ביידן, לא ישנה הרבה אולי לוטו במועצת הביטחון. בטווח יותר רחוק. מסוכן בטירוף ממש.